.המציאות דרך עיניים כחולות.

וואו, כותבת יום אחרי יום... כבוד!

בכל מקרה..,

אם יש משהו שאני שונאת זה כשמורחים אותי..

עוד יותר אני שונאת שאנשים בוכים על מצב מסוים אבל לא רוצים לפתור אותו.

לשקר לי זה אדיוטי ולחשוב שאני לא מודעת לשקר זה עוד יותר מטומטם.

אני לא טיפשה! וכדאי שתביני את זה.

אני מבינה שהרבה יותר חשובות לך המחליפות שלי, אבל ראבק!

לפחות אל תצפי שאני אבין את זה... כי אחר כך את תבואי ותאמרי שרע לך...

סיפור שלם בנית כדי למצוא תירוץ "מספיק טוב" כדי לברוח משם, כדי שאני אבין אגיד לא נורא ואלך ואז את תלכי אליהן.

טובות את יודעת טוב מאוד לבקש ממני, אבל אחר כך אני כבר לא קיימת.

חברות שנמסה לך לאיטה ניתן להחזיר למצבה המקורי?

את בכלל נהנת מחברתי? או שאני סתם מנוצלת למקומות בהם אני האדם היחיד שאת מכירה?

אני חשובה לך?

כי בינתים זה לא מרגיש ככה..

ואחר כך, כשהן ישכחו ממך באותה מהירות שהן נזכרו בך,

ואת תישארי לבד ותחפשי אותי ואותם,

לא תהיה אני ולא יהיו הם שנחכה לך עם ידיים פתוחות.

אי אפשר לעשות על זה skip באותה קלות כמו שבפייסבוק.

הskip הזה יעלה לך הרבה יותר ממה שנדמה לך.

אי אפשר לברוח מהבעיה - צריך לפתור אותה.

XOXO

.zuck