סוף סוף חוקית.
עצמאות מוחלטת.
החיים שלי שייכים לי ואך ורק לי (כמו שהם תמיד היו).
רק הפעם אין לאף אחד שליטה עליהם..
כמה דברים רציתי לעשות, כמה דברים רציתי לנסות.
רציתי חיים חדשים, רציתי מקום חדש.
רציתי לפתוח לכולם את העיניים, לעובדה שמשהו לא תקין.
הבעיה היא שכולכם עיוורים, עיוורים לחלוטין לכל מה שקורה מסביבכם.
שמים לב טוב מאוד למה שקורה בחוץ,
אך לא טורחים אפילו לשנייה לבדוק מה קורה בפנים.
אז קיבלתם את זה בפנים.
בלי מילים. בלי התנהגות.
קיבלתם אותי הולכת מכאן.
לוקחת את החיים בידיים שלי, בורחת מהשליטה שלכם.
רציתם לחנך אותי מחדש?
מצחיק שחשבתם שזה באמת אפשרי.
השכל שלכם כל כך קטן לפעמים, ואיתו גם הלב.
אם הייתי אנוכית הייתי שמה קץ לחיי עכשיו, נותנת לכם לשאת באשמה.
כי מגיע לכם.
אבל אני מאמינה בהתחלות חדשות.
ואני לא מאמינה בהתאבדויות.
לכן לא אעשה זאת.
פשוט אקח את רגליי ואלך.
אולי כשלא אהיה פה תחשבו על דברים בדיעבד,
תבינו איפה טעיתם איתי ומה לא עשיתם נכון.
גם כשביקשתי לא הקשבתם.
גם כשצרחתי מבפנים עד שכל עורקיי נקרעו לא הבחנתם.
זו הבעיה שלכם עכשיו.
כל עוד אני שולטת בחיים שלי אני אדאג שהם יהיו מחוץ לשליטתכם.
תודה על כל מה שנתתם לי עד עכשיו, וגם על מה שלא.
אני לא שונאת אתכם, להפך, אני אוהבת אתכם כל כך..
זו הסיבה שנפגעתי ממכם בצורה הכי קשה.
אז נתראה באיזה שהוא שלב,
אולי כשאני ארגע, כשאני אסלח.
שנה אזרחית טובה ושבת שלום.
" אנשים בדרך כלל שונאים אחד את השני מפני שהם פוחדים אחד מהשני;
הם פוחדים אחד מהשני מפני שהם לא מכירים אחד את השני;
הם לא מכירים אחד את השני מפני שהם לא יכולים לתקשר;
הם לא יכולים לתקשר מפני שהם מופרדים. "
(מרטין לותר קינג)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
sol ?
