![](http://israblog.co.il/nanafiles/upload/Xternal/IsraBlog/94/78/53/537894/misc/17772377.jpg)
|
| 2/2010
מכה יבשה.
שריטות מלווות בכוויות, כל דקה באמבטיה שורפת את נשמתך. האלוורה לא עזרה, וגם לא אהובך. עם הזמן זה מגליד לאט, הכאב עובר. אך הסימנים נשארים על העור, מעוותים את גופך. נותרה רק מכה יבשה, בצד של הירך. היא לא כואבת, גם לא שורפת. וכשמסתכלים עליה לא רואים דבר. רק כשנוגעים בה, כשטיפה לוחצים, הכאבים שלה תוקפים. לא נראה שהם הולכים לעזוב בקרוב. היא גורמת לגופך להתקפל, היא גורמת לך לצלוע. ואיך זה קרה בכלל? שכבה לכם המנוע.. האדרנלין של הרגע, שיגע לכם את החושים. הפך אתכם, עיוורים, חירשים, אילמים. ובשניה אחת עפתם שניכם, כל אחד לצד אחר. הוא יצא בלי פגע, ואת קמת כמו סלע. סובלת בשקט, מסתירה את הפצעים. מחזיקה את הירך, הולכת כמו האחרים. וכשהגעת הבייתה, המצב היה רע. הולכת על רגל אחת, וחלקך העליון כמו מצורע.
נלחם בעצמי, חוסם זכרונות. נקרע מבפנים, פוחד לנסות.
| |
|