וואי אני לא מרגישה שום חלק בגוף שלי..

ניראה לי שברתי את השיא שלי בשעת ההשקמה {ככה כותבים את זה?!}

התעוררתי ממש לא מזמן.. ואני הרוסה Q:

ל"ג בעומר היה ממש ממש כיף!

אולגה התקשרה אליי אתמול והזמינה אותי להסתובב איתה ועם עוד שניי ידידים טובים שלה

שהיו איתנו ביום העצמאות. בהתחלה התלבטתי אם כדאי לי ללכת, למה אני כזאת כבדה

כשמדובר בלצאת מהבית, אני סגורה ואוהבת להתבודד,

אבל אולגה לא קיבלה "לא" כתשובה חח כזאת עקשנית ומעצבנת

אז הסכמתי ללכת איתה, בתנאי שלא עושים מדורה וכל השיט המפגר הזה.. סתם להסתובב.

קיצר בשעה 9 וחצי כבר היינו מוכנות, וידיד של אולגה שהוא גם חבר של אחותה הגדולה בא לקחת אותנו

עם עוד 2 בחורים, מיכאל {מישה} ומקס.

חח לא היה מקום באוטו שלו, ונאלצנו ממש להצטופף, ומישה החוצפן הזה הציע לי לשבת עליו S:

כמובן שאמרתי לו שזה בסדר.. חח אני לא רוצה לישבור לו ת'רגליים או משו /:

קיצר, נסענו לחיפה לחוף הים שם והיה נורא נעים,

חוץ מהאוויר שהיה מזוהם בגלל המדורות, ואני ואולגה כל הזמן התלוננו כמו שתי נשים בהיריון

שאין לנו אוויר חחח פאדיחה (^_^")

ישבנו שם על הספסל, ומקס התחיל לשיר שירים מפגרים ברוסית,

אני אישית לא הבנתי מילה וביקשתי מאולגה לתרגם לי..

בכללי לא הבנתי הרבה ממה שהם דיברו שם כי אני מבינה רוסית בצורה ממש צולעת, אוף S:

חבל שעליתי לארץ בגיל כל כך מוקדם חח ):

מישה היה ממש דבוק לי לתחת, אבל החלטתי לא להתעצבן עליו שם, למרות שהיו רגעים

שרציתי ממש לזרוק אותו לתוך איזה מדורה ושישרף שם חחחח

אבל סך הכל הוא בחור מצחיק שרק מחפש סטוצים וכאלה..

הוא ביקש ממני את מספר הפלא שלי, וכבר לא יכולתי להתחמק אז נתתי לו ת'מספר

גאד דאם איט! פעם ראשונה שנתתי לבחור מספר, שהוא מספר אמיתי ולא מזוייף O:

אחריי זה התכסנו כולנו בשמיכה שחבר של אחותה של אולגה

{אני מצטערת שאני לא אומרת ת'שם שלו, פשוט השם שלו מזכיר לי.. לא חשוב חח}

מישה הראה לי סרטונים מצחיקים בפלאפון שלו, וממש התלהב ממנו, חח רוסי שחצן ><

קיצר, חזרנו אחר כך לקרית אתא בערך ברבע לשתיים

והסתובבנו בגניי משחקים,

אני ואולגה התלהבנו קשות משני נדנדות שהיו אחת מול השנייה,

זה היה בקרית בניימין ניראה לי חח

ושתינו התנדנדנו וצחקנו כמו שתי מטורפות כי הרגליי שלנו התנגשו אחת בשנייה

ומישה ניסה להפיל את אולגה מהנדנדה חחח הוא משך אותה מהרגליי כשהיא לקחה תנופה כלפיי מעלה..

חח היה נחמד להתנדנד, אולגה ממש ממש אהבה את זה, גאד! D: {נמנמ.. וגם אני חח}

אחריי זה הצקנו לכמה ילדים דתיים מסריחים ולסבים כאלה P:

וזהו בעיקרון, אחריי 5 לפנות בוקר, החלטנו שאנחנו פורשים כל איש לביתו

אני ואולגה הלכנו אליה הבייתה, ונישארתי שם עד שבע ואז חזרתי הבייתה.

וואי, ואז נישפכתי על המיטה שלי שכל כך התגעגתי אליה! יואו!

ונירדמתי ממש מהר, עד שאימא שלי העירה אותי כדיי שאני אשטוף את

קופסת החול של החתול שלי.. חח הוא לא יכל לחרבן שעה מאוחר יותר../:

קמתי עם כאבים בכל הגוף, אני לא רגילה לישון עד מאוחר אפילו אם אני הולכת לישון יחסית מאוחר

אבל כמה כוסות קפה כבר יטפלו במצב D:

יאללה, אני זזתי לעבוד על הפרוייקט בASP

פוקחת עיניים,

מרגישה הרגשה מוזרה.

אני מרגישה מן שלווה כזאת,

כזאת שמרגישים כשנימצאים ממש קרוב לים ואין אנשים מסביב,

כזאת שמרגישים כששוכבים על הדשא ומביטים בתנועתם האיטית של העננים,

כזאת שמרגישים מוקדם בבוקר, בחורף, כשיש סערה בחוץ ואתה נימצא מתחת לשמיכה חמה,

כזאת כשמרגישים כשניפטרים ממישהו שלא רוצים בקרבתו.

היום בבוקר, בדרך לבית הספר,

הרגשתי את ההרגשה הזאת, את השלווה.

השלווה הזאת כמעט השכיחה ממני את כל הצרות של חודש יוני,

היא מילאה אותי בשקט נפשי שכל כך קיוויתי שיבוא,

היא מילאה בי את כל הריקנות הזאת שהייתה בי,

אני מרגישה נקייה עכשיו,

כל כך נקייה.

בדרך לבית הספר, אולגה התקשרה אליי:

"אלינה! כמה זמן לא שמעתי ממך!!"

"חחח כן, שנים לא שמעת ממני..."

"מה קורה איתך? מה את עושה?"

"אני.. בדרך לבית הספר.."

"אה.. תקשיבי, חחח מישה רוצה את מספר הפלאפון שלך!, לא יודעת מה לומר לו!"

"..מה?! למה הוא רוצה את מספר הפלא שלי?"

"נו, הוא רוצה להכיר אותך קצת, אני יודעת....."

"וואי, תראי, ממש לא בא לי עכשיו היכרויות, לא בא לי בזמן טוב, אולגה."

"תראי, את לא חייבת להיות איתו בקשר כזה.. אתם יכולים סתם לדבר ולהיות ידידים.."

"..אני אחשוב על זה, אבל אל תתני לו את מספר הפלאפון שלי בינתיים, טוב?"

"טוב.. מתיי את מסיימת היום?"

"אממ.. ב-2 ניראה לי."

"טוב, אני אני אתקשר אלייך ב-2 ונלך ביחד הבייתה טוב?"

"אוקיי.."

"ותחשבי טוב טוב, הוא לוחץ עליי שאני אביא לו את הפלאפון שלך.. ממש לוחץ"

"נו אז יופי לו.. שיחכה בסבלנות!"

"חח ביי בינתיים.."

"ביי."

-

פאק,

עד שניפטרתי מאיזה הומו מפגר אחד, בא לי עוד אחד..

אין לי כוח לשיט הזה,

שיעזבו אותי בשקט.

-

היום באתי ב-8 לשיעור פיסיקה,

והסתבר שלכיתה שלי יש פיסיקה כמעט כל היום אז אני בבית עכשיו,

מחכה לשעה 1, כדיי ללכת לתנ"ך

אתמול הלכתי הבייתה כי חשבתי שאין תנ"ך כי הבני זונות מהכיתה שלי

אמרו לי שאין.

קיצר אמרו למורה שזה לא באשמתי, אני מקווה שהיא לא תזיין לי ת'שכל על זה.

יש לי קצת זמן לנוח עד 1 ועשרה.

*

Soundgarden/ Black Hole Sun