טוב לחיות בחלום... רק חבל שיש גם סיוטים...

אממ היי..

אני כותבתעכשיו מקיבוץ עינת שבמרכז..

שלשום, התקשרו מחברת קיץ הפקות ואמרו שהם רוצים אותי לאודישן..

משהו שקשור לשירה..

אז יש סיכוי שתראו אותי בטלוזיה [:

טופ, הנה ההמשך לסיפור..:

ביל ירד למטה במדרגות ואני הבנתי שאין לי סיכוי,

ירדתי למטה וחיכיתי לצעקות שיבואו.

"איפה תום?" שאל ביל,

"הוא לא כאן.. הוא אמר שיחזור עוד כמה שעות.. למה?" אמר גוסטב,

"סתם רציתי להגיד לו משהו" ניצלתי את הרגע וירדתי למטה ותפסתי את ביל ומשכתי אותו למרפסת,

"ביל, על תעשה את זה! אני אוהבת אותו!"

"למה את חושבת שאני מאמין לך?"

"אתה חייב להאמין לי! ביל, הוא חשוב לי.." אמרתי ודמעות עמדו בעניי,

"מה זאת אומרת?"

"הוא חשוב לי.. אני רוצה להיות איתו..."

"ואיתי?? מה אני? בובה?" אמר בכעס,

"לא..! אני לא רצה להפסיד אף אחד ממכם.. תום חשוב לי ואתה חשוב לי.."

"אני לא מוכן יותר..."

"למה? מה אתה רוצה שאני אגיד?"

"תגידי את מי את אוהבת! עם תגידי תום, אני אעזוב אותך! עם תגידי שאת אוהבת אותי, אז.. אז אני אדבר עם תום.."

"אני יכולה רק להגיד ש.. שאני מעדיפה אותך בתור ידיד טוב.." ביל שתק וראיתי את עיניו נעשות אדומות, הוא נכנס פנימה ועלה למעלה..

"אני עולה אליו רגע.." אמרתי,

"בבקשה.." אמר גוסטב ואני עליתי במדרגות ודפקתי על הדלת של ביל,

"ביל.. ביל תפתח לי.." אמרתי, ביל לא אמר כלום..

"ביל! אני מצטערת.. אבל... אבל אין לי מה להגיד.. אתה אמרת בעצמך שאני צריכה לבחור!" ביל פתח את הדלת ואמר:

"אז בחרת בתום? שכחת שלי את מספרת את הכל ולא לו!"

"אתה צודק אבל אני אוהבת אותו! אני אוהבת אותו עוד מלפני 4 שנים!!"

"זה ממש לא קשור! זה שעוד לפני 4 שנים את אוהבת אותו לא אומר שאת לא יכולה להתאהב באף אחד אחר!!"

"אתה צודק.. אבל אני עדיין אוהבת אותו, עם אתה לא יכול להבין את זה.. אני אלך, לא תצטרך לראות אותי כאן" אמרתי והתחלתי לרדת מהמדרגות והגעתי למטה,

"ביי גוסטב, היה נחמד לבוא לכאן שוב.. ובפעם האחרונה.." אמרתי ויצאתי מהדלת וגוסטב יצא אחרי,

"מה זאת אומרת הפעם האחרונה??" שאל,

"כן.. אני לא יכולה להיות כאן יותר.."

"למה?"

"בגלל.. ביל ותום..."

"מה זה קשור להם?"

"ביל שאל אותי את מי משניהם אני אוהבת.."

"אני לא מאמין!! זה ממש ילדותי.."

"כן.. בקיצור, אמרתי לו שאני מעדיפה אותו בתור ידיד טוב ולא בתור חבר, הוא לא היה מוכן לקבל את זה אז אמרתי לו שעם הוא ככה מתנהג, הוא לא יצטרך לראות אותי יותר"

"אבל אני רוצה לראות אותך!"

"איתך אני אוכל להיפגש עם תרצה.. רק לא בסטודיו.."

"ומה עם תום?"

"אין לי מושג.."

"טוב.. אז את הולכת?"

"כן.. רוצה להיפגש מחר?"

"כן.. תפגשי אותי ב.. אממ.. מועדון שליד הבית שלך.."

"זה רחוק אבל מכאן"

"אני מוכן לעבור את השעה הזאת בשביל להיפגש איתך"

"טוב.. בסדר.. אז ביי"

"ביי" אמר גוסטב, חייך וחיבק אותי, נתתי לו 2 נשיקות בלחי והוא נתן לי ויצאתי לדרך, לקחתי אוטובוס והלכתי הביתה.. היום עבר מהר.. המורה היתה חולה וההורים שלי נתנו לי להישאר בבית.. בערב אמרתי לאמא שאני הולכת עם ג'יני למסיבה ששיין עושה והלכתי למועדון שליד הבית שלנו, נכנסתי וראיתי את גוסטב.

"היי.." אמרתי בחיוך ונתתי לו חיבוק ונשיקה בלחי.

"היי.. את נראית נהדר!" אמר וחייך אליי חיוך שהקסים אותי, התיישבתי מולו והזמנתי משהו לשתות.

"אז.. איך עבר אליך היום?" שאל גוסטב,

"בסדר.. לא היה היום בצפר..  התגעגעי אליכם.." אמרתי והשפלתי את ראשי,

"מה? קשה לך בלי תום?" שאל,

"כן.. קצת.. אני די לבד במשך כל היום.. חיכיתי נורא לפגוש אותך.." חייכתי, וגוסטב התקרב אל פניי ונתן לי נשיקה קטנה בפה..

"אממ.. אני מצטער... לא הייתי צריך לעשות את זה, אני ממש מצטער"

"זה בסדר.. סלחתי..רוצה לרקוד?"

"אני לא ממש טוב בלרקוד.."

"תאמין לי, זה פשוט.. בוא.." אמרתי ולקחתי את ידו והלכנו אל רחבת הריקודים, ברקע בדיוק התנגן שיר שקט,

"או קיי, תשים את הידיים שלך על המותניים שלי ואני אשים את הידיים שלי על הכתפיים שלך, זה החלק הקל, החלק הקשה, הוא להסתכל בעיניים של השני, בלי להוריד אותן."

"או קיי.."

"עכשיו פשוט תנוע לפי הקצב של השיר" אמרתי בחיוך ושמתי את ידי על כתפיו והסתכלתי בעיניו, לאט לאט הוא התקרב עם כל גופו אליי ורקדנו צמודים.

"אתה רואה? אתה לא כזה גרוע"

"אולי את צודקת.."

"אתה אפילו די טוב.."

"תודה רבה!" אמר וצחקתי.

כל דקה הבנתי כמה גוסטב בוגר ונחמד. בסוף הערב, יצאנו החוצה וטיילנו.

"וואי קפוא!!!" אמרתי וחרקתי שיניים, גוסטב הצמיד אותי עליו וחיבק אותי,

"עכשיו יותר טוב?"

"הרבה יותר טוב.." הלכנו ככה מחובקים לאיזה גן שעוד לא ממש הייתי בו.

"היה לי ממש כיף.." אמר גוסטב,

"גם לי.." אמרתי וחייכתי אליו.. שמעתי מישהו הולך בשביל והסתכלתי.

"זה תום.." אמרתי והצבעתי אל תום.

"את רוצה ללכת אליו?"

"לא.. לא ממש.."

"אן??" שאל תום והלך לכיוון שלי ושל גוסטב,

"מה את.. גוסטב?" אמר תום,

"היי.." אמר בבושה ענקית גוסטב,

"מה אתם עושים כאן?"

"סתם.. אני לא יכולה לבוא יותר לסטודיו, אז אנחנו נפגשים מחוץ לו.."

"ממתי את לא יכולה לבוא לסטודיו?"

"תשאל את ביל.. אין לי כוח עכשיו לספר.."

"טוב.. איפה הייתם?"

"למה אתה כל כך מעוניין לדעת?"

"כי אני רוצה לדעת מה חברה שלי עושה באמצע הלילה, נוו? אז איפה הייתם??"

"אז, על תדאג, יש לי את השיקולים שלי"

"אני לא חושב ככה! איפה הייתם????"

"אני לא מתכוונת להגיד לך!"

טוב..

זהו לעכשיו.. תגיבו! בלי תמיכה, אני נעלבת!!!!!