היי!!
זוכרים אותי? פיגור שכלי??
טוב, נלך היישר לעניינינונונונונונונונונו,
הסיפור!!!! הנה הוא:
נכנסתי בשקט ובמהירות לחדר ולא האמנתי למה שאני רואה!!!
ראיתי את תום, המכנסיים והתחתונים שלו היו מופשלים עד הברכיים, הוא רכן מעל נערה עם שיער שחור ועם חולצה בלבד.
רגליה של הנערה חבקו את תום,
הוא זז למעלה ולמטה ונישק את צווארה של הנערה.
הרגשתי כאילו ברק הכה בי!! כל העולם קרס עליי. טרקתי את הדלת ורצתי למטה, נכנסתי אל חדר הכביסה ופתחתי את המגירה של התרופות, לקחתי כמה מיכלים של כדורים לשיכוך כאבים ורצתי החוצה.
התיישבתי על כר דשא שמוקף בשיחים ועצים ובכיתי.
בכיתי כל כך חזק! אבל אף אחד לא שמע. הייתי שם לבד, מוגנת מפני כל דבר רע שיכול לקרות לפחות ככה הרגשתי, שהשיחים שומרים עלי.
פתחתי מיכל אחד והסתכלתי לתוכו, לא השתמשו בו הרבה, אולי רק בכמה כדורים.הוצאתי את בקבוק המים שהיה לי בתיק צד ונשמתי עמוק.
"את עשית את התפקיד שלך" אמרתי בעצב ושפכתי את כל הכדורים שהיו במיכל אל תוך הפה שלי ובלעתי אותם עם המון מים. ההשפעה באה מהר, הדבר האחרון ששמעתי זה צעקות.
קולות התרוצצו בתוך ראשי אבל מה שראיתי היה רק חושך,
הקולות התרוצצו ומידי פעם התחזקו ונחלשו,
ככה זה היה כמה דקות,
"מי זה?" שמעתי את קולי שואל וראיתי מין נקודה לבנה ומוארת.
"איפה אני?" שמעתי שוב.
"אני מתה?" שאלתי, הנקודה נעשתה גדולה יותר ויותר וחשפה צבעים וצורות.
"אפשר לדעת איפה אני בבקשה?" שאלתי,
"כן?" שאלתי שוב, הנקודה נעשה כבר ממש ממש גדולה, ולא ראיתי אף טיפת חושך אבל לא הבנתי כלום ממה שראיתי.
היו שם המון אנשים מכל מיני תקופות בחיים שלי,
מגיל 4, משנה שעברה, מכל מיני מקומות, בצד היו גם שיין וג'יני, הם היו ממש קטנים, כאילו שאני יכולה למעוך אותם עם האצבע.
ואז תום הפיע, גדול מאוד, מתקרב אל מול עיני ומחייך.
"מי אתה?" שאלתי בשיא הרצינות,
"מה?" שאל תום,
"מי אתה? אני מכירה אותך?" הוא הסתובב עם הגב אלי, רץ ונעלם.
שמעתי מישהו קורא לי לבוא אליו, היה לו קול נעים שלא זיהיתי.
"בואי אן, נוכל לשחק מחבואים שוב, כמו פעם" אמר האיש בשלווה,
"אבא??" שאלתי, לא ראיתי אותו, אבל שמעתי אותו ברור וחזק.
"בואי אלי אן חמודה שלי.. אבא ידאג לך. אף אחד לא יעשה לך רע יותר"
"אבל אני רוצה לצאת החוצה" אמרתי
"בחוץ זה לא בטוח. בחוץ יעליבו אותך ויעציבו אותך. אני אשמור אלייך"
"טוב אבא, אני באה.." אמרתי והרגשתי שאני הולכת, הדמויות נעלמו לאט לאט וכך גם הקולות, הגעתי אל הבית שלי.
"אבא?" שאלתי,
"בואי חמודה שלי, נלך לגן השעשועים" אמר אבא שלי, ואז, מולי ראיתי דמות מתקרבת, עוד ועוד, היא לא היתה אבא שלי! היא היתה מכוערת ומפחידה!
"לא!! אתה לא אבא שלי!!!! אני רוצה לחזור!"
"מאחור מידי חמודה.." אמר האיש והושיט לי יד.
"לא!!!" אמרתי ורצתי בשיא המהירות לאחור.
הגעתי לחושך. וצרחתי הכי חזק שאני יכולה!!!!
"ביל! היא התעוררה!!!!" אמר מישהו לא מוכר.
"ביל!!" אמר שוב,
"מה? מה קרה?" שאל האיש שלפי האיש האחר, קראו לו ביל.
"היא התעוררה!" אמר,
"באמת?" שאל ביל,
"בוא תראה!"אמר האיש, ראיתי שני דמויות מתקרבות אלי,
אחת עם שיער שחור חלק ועיניים אדומות מבכי, והשני עם שיער בלונדיני-חום וחיוך גדול על פניו
"הא??" אמרתי בבהלה,
"מי אתם? מ.. מה אתם? איפה אני??" שאלתי והסתכלתי מסביב, ראיתי קירות לבנים והמון מכשירים שמחוברים אלי.
"אן? את זוכרת אותנו?" שאל האיש עם החיוך,
"אני לא יודעת.." אמרתי ועצמתי עיניים.
"אני תום. זה ביל" אמר והצביע על האיש השני,
"למה הוא בוכה?" שאלתי, שניהם שתקו והאיש שבכה התנפל עלי בחיבוק. ובכה עלי.
"מי אתה?" שאלתי בקול מפוחד,
"אני לא מכירה אתכם!!" אמרתי והצבעתי אל האיש הבלונדיני.
"אוי ואבוי! תום היא איבדה את הזיכרון!!" אמר האיש עם השיער השחור.
"זה רק תופעת לוואי, בעוד חצי שעה בערך הכל יחזור אליה" אמר איש מבוגר בחליפה לבנה.
עצמתי את עיני ואחרי כמה זמן פקחתי אותן.
"למה לא נותנים לי למות בשקט?" אמרתי בשקט והתיישבתי על המיטה, הבחנתי בביל ותום בצד שנרדמו. התלבשתי מהר ויצאתי מהבית חולים.
תפסתי מונית לבאר שליד הבית שלי נכנסתי מהר והתיישבתי על הבאר.
"מה תרצי? אוו!! יש לנו אורחת מיוחדת!" אמר הברמן שהכרתי.
"היי.. תן לי את הדבר הכי חזק שיכול להיות לך" אמרתי וקברתי את פני בידי,
"עם יש לך משהו על הלב, תספרי לי, את לא צריכה לשתות בשביל להתגבר על זה"
"אני כן.. פשוט.. תביא לי משהו חזק" אמרתי.
"קחי, בחינם" אמר ושם מולי בקבוק וודקה.
"תודה" אמרתי ופתחתי את הבקבוק ושתיתי.
"הי!! לא הכל בבת אחת!!" אמר וחטף מימני את הבקבוק.
"אין לי תינוק, תום בוגד בי, תן לי רק לשתות!!" אמרתי ולקחתי את הבקבוק מימנו.
"מה אמרת??" שאל,
"מה ששמעת!!! תום מבטיח לי שהוא לא עוזב אותי ורגע אחד אני מפנה את הגב והוא מזיין את כל העולם!" אמרתי בחיוך,
"אני לא מבינה איך האמנתי לו.." חייכתי אל הברמן,
"לא זה.. אמרת שאין לך.. תינוק??"
"כן.."
"ממי היה אמור להיות לך תינוק?" שתקתי והסתכלתי אליו,
"לא!! את משקרת!!! תום הכניס אותך להריון?" שאל,
"כן.."
"ומה קרה?"
"עברתי הפלה טבעית או איזה חרא אחר.." אמרתי ושתיתי עוד מהבקבוק, בסוף הבקבוק התמותתי על הריצפה.
"אן?? את בסדר?" שאל מישהו כאשר פקחתי את עיני,
"הממ כן.. אני חושבת, איפה אני?" שאלתי,
"לקחתי אותך לבית שלי.. אני מקווה שזה בסדר" אמר האיש וראיתי שזה הברמן. הייתי על המיטה שלו, הסתכלתי מתחת שלמיכה וראיתי שכל הבגדים שלי עוד עלי. נרגעתי כי ידעתי שהוא לא ניסה לעשות כלום.
"אממ כן זה בסדר.. תגיד, אכפת לך עם אני אתרחץ?"
"כן בסדר גמור.. אני אביא לך מגבת" אמר ורץ לחדר אחר.
"הנה קחי, המקלחת היא ישר ישר ואז ימינה." אמר והצביע על המסדרון.
"תודה" אמרתי ולקחתי את המגבת והתרחצתי, אחרי זה התלבשתי בבגדים המסריחים שלי ויצאתי.
"תקשיב אני צריכה ללכת, תודה רבה רבה לך" אמרתי,
"אני אסיע אותך. זה רחוק מכאן." אמר
"לא נורא.. אני אלך ברגל.. אני צריכה קצת לנשום." אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי.
כנראה שהברמן טעה,
הרחוב היה מוכר לי, עד מהרה גם הבנתי למה.
"פאק!!" אמרתי ורצתי, זה היה הבית של ביל ותום.
"אן!!! אן חכי רגע!!" צעק ביל שכנראה ראה אותי ופתח בריצה,
היה לי כאב ראש נוראי וגם הייתי ממש עייפה אז הפסקתי לרוץ.
ביל תפס את ידי וחיבק אותי,
"למה עשית את זה??"
"למה ניסיתי להתאבד?"
"כן!"
"אתה באמת צריךך לדעת?"
"כן!! תום לא סיפר לי כלום!" חיבקתי את ביל חזק וקברתי את פניי בבית החזה שלו ובכיתי,
"אן.. מה קרה? אני רוצה לעזור לך" אמר בשקט וליטף את שיערי.
"בוא" אמרתי ומשכתי את ידו אל איזה מקום ליד הבית שלו וישבנו על האדמה.
"מה קרה?" שאל ביל, התקרבתי לידו ונשענתי עליו.
"נכון שתום הכניס אותי להריון?"
"כן.."
"אז אתמול ב.. באולטרסאונד, הם גילו.. הם גילו שהעובר מת"
"מה?? מה קרה לו?"
"אני עברתי הפלה טבעית.. זה מה שהרופא אמר" אמרתי ובכיתי, חיבקתי את ביל חזק והוא חיבק אותי.
"אבל זה לא סוף העולם.. את הרי לא עקרה נכון?"
"כן.."
"אז את עוד תאכלי להוליד ילדים ובכל מקרה לא היה לך מה לעשות עם ילד בגיל 15.. בגלל זה התאבדת??"
"לא.. זה רק חלקממה שקרה.."
"תספרי לי"
"כשהגעתי לסטודיו, הוא היה חשוף אז חשבתי שתום נרדם כי הוא אמר שהייתם בראיון"
"ראיון? אני לא זוכר אף ראיון"
"בכל מקרה, בכיתי קצת מול הטלויזיה ואז עליתי לשים את התיק שלי בחדר"
"כן?"
"וכשפתחתי את הדלת.. ראיתי אותו.. ראיתו שוכב עם מישהי"
טוב, זהו להיום!!!!!!! תגיבו!!! כי עם לא, אני ממש אבכה!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
