טוב לחיות בחלום... רק חבל שיש גם סיוטים...

נממ היי!!

הרגע סיימתי לדבר עם נעמה... היה קורע!! חח הדבר הכי מפגר שאמרתי היה:

"לך ולנחל יש את אותו הצחוק" חח טמטום.. על תשאלו אותי למה.. הפיגור מדבר מתוכי או במקרה של כמה ילדים מהשכבה:

זה השפם מדבר מתוכי!

חח טוב, אחרי השיחה המפגרת ביותר עם נעמה, ירדתי למטה והייתי צריכה לקחת איזה משחה שמרדימה כדי להכניס את העגיל של האף לחור בלי שיכאב לי, אז אני מחפשת ומחפשת ואז אני רואה תרופה שהשם שלה הוא:

"איכטמול"! התחלתי להתפקע מצחוק!! נוו באמת.. דבר ראשון, למה אתם מצפים מימני? דבר שני, מה אתם הייתם עושים עם שם כזה???

טוב, לא עדכנתי כבר כמעט יומיים כי אני חייבת לשים תמונות וממש אין לי כוחאז הנה לכם פרק של הסיפור:

הצעיף חשף פנים מוכרות, במהירות חזרו אלי פלשבאקים שהרעידו אותי ועיני דמעו, זה היה הוא. לא זכרתי מה שמו.. אבל זכרתי את פניו, את הצלקת שהיתה לו, ברגע חזר אלי גם השם. ג'ורג'. בן דודם של ביל וטום. זה שהטריד אותי מינית בגיל 14.

"אתה.. אתה הצלת אותי" אמרתי בשקט ובלעתי את הרוק,

"מ.. מה? איך ידעת?"

"טום וביל שיתפו אותי במזימה הזאת והחלטתי שאני לא אתן למישהו לפגוע בך אחרי מה שעשיתי לך." אמר וחיוך קטן הופיע על פניי, הוא מיד הבין שההתנצלות "הצנועה" שלו התקבלה וחיוך גדול התפשט על פניו.

"תודה לך.. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיי ג'ון"

"הוא לא התכוון לירות בו, עם אני לא הייתי עושה כלום הוא פשוט היה זורק אותו אלייך וממשיך עם האיומים וההפחדות"

"זאת ממש סגירת מעגל" אמרתי ושנינו צחקנו צחוק קטן, ידעתי שג'ורג' הוא איש טוב. הוא לא התכוון להטריד אותי ובסופו של דבר הוא עזר לי!

"עכשיו, נראה לי שמישהו רוצה לדבר איתך" אמר והצביע על החלון, שם עמד ג'ון במבט לא מבין, ג'ורג' הלך ונכנסתי הביתה, הסתכלתי בג'ון בשקיקה  ואז החלטתי שמספיק לחכות,התנפלתי אליו בחיבוק ובנשיקה רטובה.

"מה קרה? מי זה?"

"זה היה ג'ורג'.. בוא נגיד שהוא... ידיד קרוב מהילדות"

"ידיד קרוב?" שאל ג'ון בחשדנות,

"כן.. הוא היה זה שירה לשיין ברגל"

"או קיי.." אמר ובהה בי ואז בהנפה חזקה הוא לקח אותי על ידיו ורץ איתי לחדר השינה, הוא השכיב אותי על המיטה והפשיט אותי, משם אתם יכולים לדמיין מה קרה, שיין עטם את אוזניו כל אחר הצהריים וכשיצאנו עם שיער פרוע ובגדים מקומטים מהחדר הוא ניסה לא להסתכל אלינו,

"שיין? אתה בסדר?"

"נראה לי שהתחרשתי מהגניחות" אמר ואני צחקתי והתיישבתי לידו וסידרתי את שיערי הפרוע.

יום אחרי זה קיבלתי מכתב, הוא היה מביל וטום, מכתב התנצלות, שיין כבר ביסר להם את החדשות.

"היי אן, אנחנו ממש מצטערים על מה שעשינו לא התכוונו לפגוע בך.. שוב, מצטערים"

התמלאתי בזעם על הבנים והחלטתי שאני אשים לזה סוף. במהירות נסעתי לסטודיו של הבנים, פרצתי פנימה ונכנסתי לחדר חזרות, הם ישבו שם ומיד הפסיקו כשראו אותי.

"היי" אמר גוסטב בחיוך, הסתכלתי אליו במבט קר וצעדתי במהירות על ביל וטום, תפסתי את החולצות שלהם,

"אני אעשה את זה קצר וקולע" ביל וטום הנהנו בפחד ואני המשכתי,

"אתם.. שני בני זונות! מה עשיתם לי?? למה עשיתם את זה? אתה ביל, לא יעזור לך כמה אוהבים אותך, אתה חרא של בנאדם ואתה תמיד תהיה כזה! ואתה טום.. לא יאמן כמה מטומטם ולא שפוי בנאדם יכול להיות!! אתם מטומטמים, חראים, מפגרים ובעיקר.. אכזריים! איך אתם יכולים להתעלל בי ככה? איך אפשר לשחק ככה בחיים של מישהו? אתם יודעים כמה ג'ון חשוב לי? כמה אני אוהבת אותו והוא אותי?" אמרתי בשקט ודמעות התחילו ליפול מעיני, יצאתי מהחדר והלכתי החוצה, מישהו תפס בידי ונישק אותי

יאללה תגיבו ביי!!