טוב לחיות בחלום... רק חבל שיש גם סיוטים...

היי...

היום אני לא ממש במצב טוב.. כל היום בכיתי ]:

את הסיבה למה אני אשמור לעצמי אלא עם כן ירשו לי לספר.

אבל זה קצת השתפר... [:

ולמי שעוד בדיכאון.. הנה משהו שבאמת באמת באמת יעודד אתכן!!!!:

תמונות מהחופשה של ביל וטום!!:

"תן לשים ת'ראש על דיונה.. תן למוזות קצת לרעום, תן לנוח על כל שאל, תן את הכבוד ל..טוקיו הוטל!"

האאאאא טום חתיךךך כל כך!!!:

[למרות שעכשיו הפנים שלו נראות כמו של ילדה עם הגולגול...]

מי לא מסכים איתי שזה גן עדן?? מקום יפה כבר יש.. תאומים מדהימים רק עושה אותו למושלם!!!

נה הא הא איזה חמודים.!!

כן.. חצי מהזמן הם כמובן מעשנים סיגריות ושותים מיץ...:

מבט קצרצר לבחורה שעל החוף...:

מרגע לרגע אני מתאהבת בטום... חח.. [סתם!!!]:

לא.. בעצם בביל!!:

חח.. הם כמו ילדים בני שנתיים!

ביל עושה פרסומת לשמפו:

"שמפו קאוליץ.. מושך את כל הבחורות.. והבחורים"

תגידו זאת רק אני או שביל איבד קצת את המיני קוביות שהיו לו??:

בתיאבון!!:

ועוד קצת מיץ.. חח הוא שעיר ברגליים... [; ביל שעיר שכמותך!:

מה נשברה לטום האצבע או משהו?? או שהוא שם אליה קונדום?:

נראה לי הריאות של שניהם אחרי החופשה הזאת יהיו שחורות כמו הלק של ביל..:

הממ.. עם כמה בנות נראה לכן טום ישכב שם?:

ועוד.. מיץ וסיגריה.. למה לא?:

אגב, שה לא שטום לא שעיר.. הוא פשוט עושה שעווה חח

זה היה כשמישהו אמר שטום מעשן מגראס... אבל אנשים, זאת רק סיגריה!!!

חח איזה פרצוף...

תודו שזה עושה מצב רוח טוב!!!!

אבל רגע.. זה רק ביל וטום במלדיבים? [זה השם של האי שבהם הם נמצאים] מה עם גיאורג וגוסטב? הא?? מה? מה איתם? מה לא מגיע לי לראות את גיאורג בבגד ים????? אוף אתכם פפראצי שכמותכם!!!!

טוב עוד תמונה אחת:

אגב, זה האי בו ביל וטום נמצאים כרגע..:

איזה מקום מדהים!!

טוף.. הנה ההמשך לסיפור!:

הכתבה סיפרה על כל מה שעברתי וכמובן שהמראיינת הסכימה איתי.

שמחתי מאיך שהכתבה יצאה. לא יצאתי שם מגעילה ופשוט סיפרתי את הכל.

הטלפון צלצל.

"הלו?"

"שלום הגעתי לאן וג'ון?"

"כן.. מי זה?"

"אני דייויד האמרגן של טוקיו הוטל"

"או.. שלום לך במה אני אוכל לעזור?"

"אני רוצה שתבואי לפגישה כאן בסטודיו"

"אין שום סיכוי"

"זה באמת למטרה טובה"

"אני לא מתכוונת לראות את השניים האלה יותר"

"זה מאוד מאוד חשוב להם"

"מה הם רוצים?"

"להצטער"

"את זה אפשר לעשות דרך הטלפון" שמעתי את הטלפון נחבט וצעקות בחלל החדר,

"אן תבואי לכאן נו מה אכפת לך??" זה היה קולו של ביל,

"או.. עכשיו אתה יודע איך אני הרגשתי?"

"נוו אן!!" צעק בכעס.

"לא! שלום ולא להתראות" אמרתי וניתקתי והתיישבתי על הספה. אחרי חצי שעה של טלפונים שלא עניתי להם, שמעתי דפיקה בדלת.

"ג'ון?" שאלתי,

"תפתחי לי בבקשה את הדלת"

"ביל" אמרתי והתיישבתי בחזרה נהנית מקולות החבטה שבאות מכיוון הדלת.

"אתה יכול להמשיך לנסות לפרוץ את הדלת.. אתה לא תצליח" אמרתי בחיוך,

"נו כבר אן!!!"

"לא רוצה"

"בבקשה" אמר מתחנן והפסיק עם החבטות, הלכתי לדלת ופתחתי אותה, ביל חייך וניסה להיכנס פנימה אבל עצרתי אותו,

"אתה לא נכנס לכאן" אמרתי בתוקפנות.

"נו.. אן בבקשה" אמר ועשה פאפי פייס,

"איכס אתה מכוער ככה" אמרתי בזלזול וביל איבד את הסבלנות ופשוט דחף אותי ונכנס.

"תצא מכאן.." אמרתי וביל הושיב אותי על הספה והביט בי במבט מלא.. לא.. לא כעס, לא עצב.. מלא.. חרמנות?? הייתי בטוחה שעוד רגע הוא יקפוץ אלי ויאנוס אותי!

"ביל?? מה אתה עושה?" שאלתי בקול מפוחד, היה לו מבט די מטורף בעיניים,

"ביל.. בוא נירגע... תפסיק להסתכל אליי ככה" אמרתי בשלווה וקמתי,

"ביל תפסיק עם זה" אמרתי כבר מתה מפחד, הוא התחיל להזיע והקפיץ את רגלו,

"מה אתה רוצה?" שאלתי בפחד, ביל קם, מסתכל אל תוך עיני, כאילו מפשיט אותי בעיניו,

"ביל מה קרה בחיים שלי לא ראיתי אותך ככה!"

"לכל דבר יש פעם ראשונה" אמר והתנפל אלי בחיבוק, ממשש את כל גופי,

"ביל תפסיק!" אמרתי והדפתי אותו אבל הוא נצמד אלי שוב, מנשק את צווארי ומנסה להוריד את החולצה שלי.

"דיי ביל!!!" אמרתי והתחלתי לבכות, הוא לא היה חזק במיוחד, העפתי אותו מימני וברחתי מהבית.

שמעתי את צעדיו מתקרבים אלי, החלטתי שאני הולכת לג'ורג',

"הוא לא יתקרב אלי עם אני אהיה לידו" אמרתי בשקט והלכתי אליו, ג'ורג' סיפר לי שהוא גר לידינו והצביע על ביתו מתי שבא אלי.

"ג'ורג'?? ג'ורג' תן לי להיכנס!!" אמרתי אבל הוא לא פתח, התחלתי לבוכת, מפחדת ממה שביל יכול לעשות לי. ראיתי אותו רץ מול הבית שלו וכששמע אותי בוכה, הוא הסתכל אלי, הוא התקרב אלי לאט לאט ואני רעדתי מבואו,

"על תפגע בי.. בבקשה על תעשה את זה" אמרתי בוכה ושמתי את ראשי בין שתי ידי. הוא התיישב מולי והסתכל אלי באותו המבט.

"די ביל.. אני מצטערת על תעשה לי כלום על תפגע בי!"

ביל התקרב אלי וחיבק אותי, ניסיתי לברוח מחיבוקו אבל הבנתי שהוא כבר יצא מהמצב שהיה בו, עכשיו הוא בכה. 

"ביל מה קורה איתך?" שאלתי לא מבינה וליטפתי את ראשו ושמעתי את גניחותיו שהכאיבו לי מאוד.

"ביל.. תספר לי מה קרה" אמרתי והרחקתי אותו מימני והתסכלתי בעיניו העצובות.

"אן.. אני אוהב אותך! את חייבת להאמין לי!" אמר ובהמשיך לבכות ולגנוח.

"די.. אתה לא אוהב אותי אתה פשוט לא מרגיש טוב"

"לא אני אוהב אותך!!"

"אז למה אתה מנסה לפגוע בי?"

"אני לא מנסה לפגוע בך.. אני רק רוצה.. אני רוצה להרגיש אותך.. כמו שהרגשתי לפני שנפרדנו"

"זה לא יקרה.. מצטערת" אמרתי ונהייתי עצובה בעצמי רציתי שביל יהיה איתי. באמת שרציתי, אבל הייתי עם ג'ון. התחלתי חיים חדשים.

"אן.. פעם אחת.. נשיקה אחת אחרונה ודי" אמר ביל והתקרב אלי,

"לא.. תפסיק" אמרתי והדפתי אותו.

"אן את לא מבינה שאני לא יכול? את כל הזמן בראש שלי!"

"לא אני לא! מה שבראש שלך זה לפגוע בי! לא לאהוב אותי"

"אבל אני פוגע בך בגלל שאני אוהב אותך!"

"מצטער.. אהבה כזאת לא קיימת אצלי"אמרתי וקמתי והתחלתי ללכת.

"אן בבקשה. בבקשה מימך תגידי שאת אוהבת אותי"

"לא רוצה"

"את רוצה את פשוט חושבת שאת לא יכולה! ג'ון לא כאן הוא לא ישמע!"

"די ביל! אני לא רוצה וזהו! תחזור לסטודיו ותשכב עם מעריצה"

"אני לא יכול.. אני רוצה להיות רק איתך"

"לא אתה לא.."

"אני כן!" אמר וחיבק אותי ממאחור,

"אז תדמיין שזאת אני! דיי! המשכתי בחיים! התחלתי לחיות סוף סוף! ובדרך טיפלתי בכל הטעויות שעשיתי ובכל הדברים הרעים שעשו לי"

"די אן.. אני כל כך אוהב אותך תני לי לנשק אותך" אמר וסובב אותי אליו,

"ביל אני לא רוצה לנשק אותך אתה מגעיל אותי ודוחה אותי!!" ניסיתי לשכנע את עצמי אבל אל ממש הצלחתי, אבל ביל מאוד נפגע ממה שאמרתי ודחף אותי לרצפה.

"את בנאדם רשע! את בנאדם רשע ולא הכרתי בחיים שלי מישהו רשע כמוך!" אמר והלך משם. התחלתי לבכות בכי מטורף תוך כדי שאני הולכת הביתה. עשיתי לי אמבטיה חמה כדי לשכוח את כל מה שקרה, התענגתי על המים החמים שעטפו אותי ועצמתי את עיני..

"אן?" שמעתי מישהו בתוך הבית נבהלתי,

"מי זה?" שאלתי,

"ג'ון"

"אוו ג'ון כל כך התגעגעתי אלייך" אמרתי ויצאתי עטופה במגבת מהאמבטיה.

"היי" אמרתי בשמחה וראיתי כתם אדום על צווארו,

"מה זה קיבלת מכה?" אמרתי ושלחתי יש לכתם, הוא היה שמנוני ונמרך לי על האצבע. ראיתי עוד קבוצה של כתמים אדומים על החולצה ומתחתיה, ומיד התחלתי לבכות.

טוב, זהו להיום!! מקווה שאהבתם..

תגיבו כי זה מאוד מאוד חשוב לי לדעת מה אתצם חושבים על הסיפור ובכלל על הבלוג!

אהה ועוד משהו אחד אחרון, ידיד שלי אדם פתח בלוג,

המספר שלו הוא: 515462 נה הא הא תיכנסו לבלוג שלו הוא גם כותב סיפור רק לא על טוקיו.. חח ז'ניה אחד..

טוב, אז סיכמנו שתגיבו ושתכינסו לבלוג שלו? סבבה.. יאללה

אני הלכתי לי למקום מרוחק מאוד שקוראים לו המיטה שלי...

היא חמה ונעימה והיא אוהבת אותי גם בלי בגדים.. הא! איך אפשר להתמודד עם דבר כזה?? אי אפשר כי אף אחד לא אוהב אותי עם בגדים אז בלי?? בעע!! טוב.. ביי!