קני תעשה לי אקורד!
חח.. ייאאאייי יש לי באס!! כל כך יפה!!!!
שחור ולבן קלאסי כזה.. אוו אני מאוהבת בו!
קראתי לה קני.. כן כן, קני, זה שלא מבינים אף פעם על מה הוא מדבר והוא כל פרק מת... [;
יאי!
טוב, די עם החפירות עם אני אצליח להעלות תמונה שלו [עם זה קני אז רוב הסיכויים שזה בן לא??] אני אשים כאן,
אבל בינתיים, הנה ההמשך לסיפור:
זה היה ביל.
"אני לא מאמין.. טום??" אמר ביל,
"טום.. תישאר.. בבקשה תישאר" אמרתי,
"אן.. אני לא יכול אני צריך ללכת"
"לא.."
"אני חייב ללכת" אמר והשתחרר מימני והלך.
אחרי שביל וטום הלכו, אני התחלתי לצעוד למקום מרוחק,
החושך התחיל לרדת והקור חדר במהירות לעצמותי, הבנתי ששוב, הגעתי לנקודת ההתחלה, הייתי במרכז ברלין.
"היי!!" שמעתי צעקה ממאחורי וראיתי מישהו נעמד והולך לכיווני,
"מי אתה?" שאלתי בשקט,
"מלכת הקרח!!" אמר ורץ אלי וחיבק אותי,
"זאק!! או תודה לאל שזה אתה!" אמרתי בשמחה וחיבקתי אותו,
"מה חשבת?"
"שזה רוצח סדרתי" אמרתי בחיוך וזאק משך אותי למקור אור.
"תראי.. יש לי בית" אמר ונכנס לתוך בית לא מוכר, שהיה ממקום ליד התעלה, בית ששופץ.
"וואו!" אמרתי כשראיתי את הספה והטלויזיה הגדולה שעל הקיר,
"מתי הספקת? איך??" שאלתי,
"מסתבר שנתנו לי ירושה של 2 מליון דולר!!" אמר ושילב את ידיו,
"יייאאא!!!!!!" צעקתי ונתתי לו חיבוק,
"רוצה להתארח אצלי קצת?" שאל,
"רגע.. מה עשית בחוץ?"
"דיברתי עם החבר'ה.. בכוונה אני גר כאן ליד התעלה, כאן כל החברים שלי!"
"ומה עם ה.." אמרתי וגירדתי בעדינות את ידי, רומזת לו על מה אני מדברת,
"סמים? הפסקתי עם זה.. עדיין יש פעמים שאני צריך אבל בכללי אני בסדר גמור, אני נקי"
"וואו מזל טוב" אמרתי,
"א.. את רוצה לשבת?" אמר זאק והצביע על הספה המרווחת ואני צנחתי אליה,
"ביי אני הלכתי לישון" צעק החוצה לחברים שלו וסגר את הדלת,
"את רוצה לאכול משהו? את נראית דקיקה"
"לא תודה אמא.. אני בסדר" אמרתי וזאק צחק, לא שכחתי את היופי שלו, את השיער השחור והעיניים הכחולות והעמוקות שלו, היה בו משהו מסתורי ושובה.
"אז מה מלכת הקרח? מה שלומך?"
"גרוע מתמיד.. על תשאל אני בוגדת בכל העולם וכל העולם בוגד בי.. יחסי סרק" אמרתי, נאנחת בעצלות ועוצמת עיניים לרגע,
"מה איתך?" שאלתי,
"אני בסדר, כמו שאת רואה.. חי טוב" אמר ואני הסתכלתי על המטבח היפייפה שלו, הוא הרחיב את הבית הקטן ועדיין היה אפשר לראות את האבנים הישנות שקדמו את שכבת הטיח החדשה.
"הבית הזה מוכר לי.." אמרתי ונעמדתי, התהלכתי בבית, בחדר השינה המרוהט, השירותים.. הכל. ואז הבנתי.
"אני לא מאמינה!! ג'יני!!" אמרתי וחייכתי אל זאק,
"הכרתי מישהי שקראו לה ג'יני"אמר זאק.
קפצתי אליו וחיבקתי אותו חזק,
"זה היה הבית שלה! הבית שבו היא ישנה כשהיא עזבה את הבית! אני לא מאמינה!!" אמרתי בחיוך וצחקתי,
"חח.. את ממש הוזה הא?" אמר,
"לא..!! זה באמת היה הבית שלה!"
"בואי, אני אמלא לך אמבטיה חמה, תירגעי, אני בטוח שעבר אלייך יום ארוך וקשה" אמר בדאגה וגרר אותי למקלחת, הוא הוריד את בגדי ואמר לי לשבת על השירותים בזמן שהוא ממלא את האמבטיה,
לא יכולתי לזוז. לא מתוך כאב, אלא מתוך שמחה. הייתי כל כך שמחה שבסוף הגעתי בחזרה לבי של ג'יני. לבית שבו היא חייה כמעט שלוש שנים! הבית שמימנו היא יצאה, ולא חזרה.
משהו בזה העציב אותי, הרגשתיש רוחה של ג'יני מרחפת מעלי, אבל זה לא היה רע.. לא. ממש לא. זה היה טוב, ג'יני דאגה לי.
"בואי תיכנסי" אמר בחיוך זאק ואני נכנסתי לאמבטיה, זאק יצא מהחדר והביא לי מגבת ויצא שוב.
שקעתי בתוך המים החמים שעטפו את גופי והרגיעו אותי, השמחה התעדנה והעצב שהיה דעך.
"בואי אן.." אמר זאק והעיר אותי משנתי, שכבתי על הספה בסלון, הוא לקח אותי על ידיו לחדר השינה והשכיב אותי על המיטה ונשכב על מזרון על הרצפה.
"לילה טוב מלכת קרח" אמר בשקט,
"לילה טוב זאק עיפרון" אמרתי בישנוניות ונרדמתי מיד.
קמתי בבוקר לקול של טיגון. יצאתי מחדר השינה וראיתי את זאק עומק מוך הכיריים ומכין חביתה.
"בוקר טוב" אמרתי והתמתחתי,
"או!! התעוררת! בואי הכנתי ארוחת בוקר" אמר זאק והושיב אותי ליד שלחן עץ גדול ויפה שהיו אליו 2 צלחות, מזלגות, סכינים וכוסות.
הוא הביא את המחבת והוריד את החביתה לצלחת שלי וחצי לשלו והתיישב מולי,
"איך י.." התחיל לומר אבל שצלצול טלפון קטע אותו.
"הלו?" אמר,
"אן.. זה בשבילך" אמר והושיט את הטלפון לי.
זהו להיום!!!! ראיתי את השיר ברייקאאוט [הקליפ] וראיתי שיש לי באס בדיוק כמו שיש לבאסיסט שלהם!!!! יייאאאיייי!!!!!!!!
טוב.. התגיבו??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
