היי..!
היום אני במצב רוח.. די טוב [:
מה שהביא לי את הרעיון הדפוק לפוסט הזה..
פוסט שבו אספר על מליון האובססיות שלי לאנשים, לפריטים ולדברים לא מובנים.
נתחיל בדברים הלא מובנים.:
1. קולה. יש דבר יותר טוב מזה??? [אממ כן.]
2.מכנסי ג'ינס.
3.ג'יפים.
4.הסמיילי:+_=
5.כלבים.
6.שיער חלק ושחור.
7.פונימו [פוני אימו]
8.לברט!
9.עיניים ירוקות.
8.עיניים כחולות ושיער שחור.
10.עדשות בצבעים [הא??].
11. גולגלות נחמדות. [כןכן.. יש דבר כזה.. מה זה? את זה תבינו לבד.]
12.גולגלות עם אש. +_+
13.המילה:אכן!!!!!!!!! [אכן אכן אכן אכן אכן אכן!]
14.בובספוג!
15.הגיטרה המפוספסת של הגיטריסט של אבנג'ד סבנפולד בשיר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=ocWN-wFeD2A
16.עיפרון שחור.
17.וואנס!
18.אולסטאר!
19.אימואים.
20.אימואים חרשנים P: [המצאה שלי!]
ועכשיו, לאנשים.. [הרוב זה מפורסמים.. או שירים ולהקות.. אבל חפיף]
21. דייב גרוהל!- foo fighters
22.טיילור הוקינס!- foo fighters
23. ג'ארד לטו.- 30 second to mars
24.ברנדון יורי.-Panic! at the Disco
25. מקס [אין לי שמץ מה השם משפחה..] - killerpilze
26.גיאורג!- tokio hotel
27. בילי מארטין!- good charlotte
28 הלהקה: foo fighters!!
29 הלהקה: coldplay!!
30. הלהקה: good charlotte!!
31.השיר: from yesterday
32. השיר: nine in the afternoon
33.השיר: the river
34. השיר: le it die
35. השיר: face down
יש עוד הרבה דברים.. אבל זה יקח שלושה פוסטים רצופים!
אז.. הנה ההמשך לסיפור.
"די תפסיק בבקשה...!" אמרתי בשקט והתחלתי לבכות, הוא מיד הרפה מימני. הוא הסתכל אל תוך עיני והגיש לי בקבוק עם קצת מים, ראיתי שבפנים יש אבקה. או לפחות שאריות של משהו לבן, לא הסכמתי לשתות את זה. אז הוא פתח את הפה שלי בכוח ושפך את המים לתוך גרוני. בלית ברירה, בלעתי את המים והוא מיד ברח.
מחיתי את הדמעות והלכתי בחזרה אל כולם.
"הכל בסדר??" שאל בבהלה זאק,
"מה?כן.. כן הכל טוב" אמרתי בחיוך והוא נתן לי נשיקה.
כולם דיברו ודיברו ודיברו, ורק אני שתקתי. זאק חייך כל הזמן וצחק, ואני שתקתי עם מבט חלול. הכל הסתחרר, אבל לא התעלפתי, נשארתי ישובה והתחלתי להזיע, היה לי טעם מגעיל בפה והראש שלי כאב נורא, הבטן התהפכה והרעות נעשתה מטושטשת מעט.
"אן.. אן? כולם... הלכו.. הכל בסדר?? את מרגישה טוב?" שמעתי קול חלוש שבקע מהצד.
לא עניתי. לא היה לי כוח לפתוח את הפה.
"בואי..." אמר הקול ולקח אותי על ידיו.
הרגשתי שאני מונחת על משהו רך ונעים והרגשתי בטוחה. פקחתי את עיני וראיתי חדר לא מוכר..
"מה? איפה אני? לאן.. לאן נעלמתי??" שאלתי במהירות ובפחד,
"על תדאגי.. אני כאן איתך" אמר האיש,
"הראש שלי... הראש שלי.. הוא ממש... ממש כואב" אמרתי בשקט וצנחתי על המשטח הרך ועצמתי את עיני, מתוך השחור, ראיתי עיגולים אדומים ולבנים מרצדים להם מולי, עוד צורות משונות התווספו וראשי קדח, הרגשתי שמטלטלים אותי וצועקים לי, אך לא עניתי.
העיגולים והצורות נעלמו. וראיתי רק שחור.
"אן.. בבקשה תתעוררי..." אמר שוב אותו הקול, לאט לאט, הבנתי שזה זאק. אבל קולו לא היה רגיל, הוא בכה.
"בבקשה.. רק שלא תיפגעי.. תתעוררי!" אמר בקול חזק יותר וצנח אלי, הוא חיבק אותי ורעד כל הזמן מהבכי, הוא נישק את כתפי ואת צווארי וליטף אותי, הכל כדי שאתעורר, פקחתי את עיני, ושמתי את ידי על גבו וליטפתי אותו, נישקתי את שיערו השחור והוא הרים את פניו אלי, עיניו היו אדומות כמו דם, הוא לא אמר כלום, רק חיבק אותי חזק יותר ובכה בקול רם יותר.
הוא נישק אותי נשיקות קטנות והצמיד את ראשי אליו,
"אני אוהב אותך כל כך.. אני לא יודע מה הייתי עושה עם היה קורה לך משהו" מעיני זלגה דמעה, הוא כל מה שאין לי.. הוא המשפחה שלי עכשיו. אמא שלי ממזמן כבר לא בקשר איתי, ואבא שלי נפטר. אני בת יחידה. אל בני דודים ודודים לא ידוע לי. גם לא אל סבא וסבתא.
הוא היה הכל. וזה שבר אותי. לא רציתי להעמיס עליו עם הבעיות שלי, עם כל האהבה הזאת שאני צריכה. שאף פעם לא קיבלתי. לא יכולתי לדבר. לא הצלחתי לפתוח את הפה.
זהו לעכשיו.. אני צריכה ללכת :/
טוב.. ביי..! ותגיבו!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
