רגעים כתובים

דברים שכבר עשיתי- 10.2.09

קיבלתי בבגרות אחת 100

התקבלתי והתגייסתי בדיוק לתפקיד שרציתי,

היתי שם חלק בלתי נפרד ומשפיע כמו שקיוויתי.

ניהלתי מערכת יחסית ארוכה ואהבתי באמת.

התמודדתי עם הכאב הממושך שבא אחרי.

טסתי למזרח חופשייה כמו שחלמתי,

שמרתי על הערכים שלי כמו שהבטחתי.

למדתי שפת סימנים רק בשביל החוויה,

חזרתי אח"כ לעוד שנה והתנדבתי בקהילה השקטה.

עזבתי אחרי חלום חו"ל לעבודת קיץ,

טיילתי, הרווחתי והחזרתי ללמידה.

התמודדתי עם הפסיכומטרי בקושי רב,

אבל קיבלתי בדיוק את הציון שבו הסתפקתי.

טסתי מהר שוב אחר החלון הגדול,

טסתי לעיר הגדולה והקרה ושם השתקעתי שנה.

שנה איכותית ביותר עבורי , אורח ואיכות חיים בדיוק בשבילי.

שנה של תרבויות, של המון מקומות, של שעות עבודה רבות

שנעשו בחיוך לרוב.

ביום הולדת אחד- עשיתי קעקוע שמעלה לי חיוך,

ביום הולדת אחר- סגרתי כרטיס טיסה 3 שעות לפני המראה,

באתי לביקור בהפתעה. ראיתי אותם היתי גאה וחזרתי מהר לשגרה הנוחה.

תמיד אמרתי שכייף לי, לרגע לא רציתי להפסיק,

חייכתי שנה שלמה, וראו עלי- שאני מרוצה.

קניתי בכל החנויות שהצבתי לעצמי,

ראיתי את כל המקומות שסימנתי עבורי.

יצרתי קשר עם כל אותם האנשים שסיקרנו אותי.

וחזרתי.

ללימודים שרציתי להתקבל והחזירו לי תשובה חיובית.

נכנסתי לדירה יפה באזור מקסים שחלמתי על השקט בו רבות.

כ"כ הרבה יעדים שהשגתי,

בתקופות יחסית קצרות.

ורובם הושגו בצורה הכי עצמאית שאפשר.

לרגע אחד לא הסכמתי לוותר על אף אחת מהמטרות.

את כולם השגתי, בדיוק כמו שתכננתי.

אז למה מטרה כה פשוטה, דווקא עכשיו, כמו לסיים עבודה בפילוסופיה

אני פשוט לא מצליחה?!!?!!?

*כ"כ רוצה להיות עצמאית, שלא מסוגלת לבקש עזרה, לא הפעם, עוד לא.