manorka`s life

שינויים לא קורים בבת אחת, תמיד הם נכנסים לאט-לאט לחיים, מזדחלים פנימה ומוצאים מקום

פתאום מדברים על סוף

על זה שלא מגיעים יותר לבי"ס, ושיש מתכונות ובגרויות, והכל אחרון

פתאום מדברים על סיום

על התחלה

פתאום אני מתחילה לדבר על גיוס, ועל כמה שהוא קרוב

ועל איפה אשרת

הכל רק מילים ועובדות רחוקות

אבל פתאום שהכל נהיה ממשי קצת יותר

וכל תכנון לטווח ארוך קשור לתאריך ה18.7

אז אני מתחילה להבין שדברים הולכים להשתנות

ושאנשים יהיו זמינים פחות, רחוקים יותר

שסופשי שבוע יהיו משמעותיים הרבה יותר

כולם עוד מעט לובשים מדים, למרות שאותי מנסים לשכנע אחרת

ואני מתחילה לפחד.

אני יוצאת ממסגרת שהייתה בה פחות או יותר מאז שאני זוכרת את עצמי

והשתנתה מדי פעם אבל הכל היה על אותו הרעיון

אני הולכת להתחיל דברים מחדש, לבנות כמעט מ0

וזה מפחיד אותי, נורא.

אני מפחדת לאבד את הקשר עם החברים מבי"ס

אני מפחדת לא להסתגל

אני מפחדת לא להצליח...

אני מקווה שיהיה בסדר.

מנורקה