יש תקופה מגניבה למדי בזמן האחרון
סיימתי עם בי"ס, אפשר לומר. מגיעים רק לבגרויות
ובעוד כמה שעות,הבגרות באזרחות תהיה מאחורי,וישאר רק לעשות מתכונת ובגרות בביולוגיה, וסיימתי לגמרי.
מוזר.
היו לי 2 אירועים מגניבים במיוחד לאחרונה
הראשון, השתתפתי בקליפ של יוני בלוך (!!!) . הדבר היה פיצוי הולם בהחלט על כך שפספתי הופעה מדהימה שלו ב"יהודה וישראל" בגלל מתכונת מטומטמת.
גם הגעתי לזה לגמרי במקרה. אני לא זוכרת אפילו מה חיפשתי שעברתי על שינויי סטטוסים בפייסבוק, וראיתי שהוא פרסם בקבוצה שלו שצריך ניצבים לקליפ שיוצלם למחרת בבוקר בפלורנטין.
קבעתי עם שיילי, ולמחרת מוקדם מידי בבוקר עשינו את דרכנו לת"א. לאור העובדה שאני ידעתי איך מגיעים רק חצי מהדרך, ושאת המפה שהכנתי השארתי בבית, ושגם שם המרחק נראה קצר בהרבה ממה שהוא באמת, יצא שקצת נאבדנו
כלומר, כן היינו בדרך הנכונה כל הזמן, אבל בלי לדעת איפה לעזאזל אנחנו, איך לעזאזל מגיעים ואיפה זה לעזאזל פלורנטין.
עם המון עזרה של אנשים ברחוב, וכמה שיחות טלפון עם המפיקה של הקליפ שהתקשרה אלי אחרי שאיחרנו בחצי שעה לצילומים (שלמזלנו לא התחילו עדין) הצלחנו למצוא את דרכנו לחנייה בה צולם הקליפ.
הרעיון הכללי של הקליפ הוא שיוני בלוך והלהקה שלו הם גיבורי על מעפנים. למשל בסצנה מסיומת יש בחורה שטובעת בים בזמן שהם אוכלים גלידה ולא שמים לב XD. בסצנה שלנו, מפלצת נוראית רודפת אחרינו בזמן שהם מנגנים ואנחנו בורחים מאחוריהם.
אז למרות שרוב התפקיד שלנו הסתכם בלרוץ ולצעוק, היה כיף אדיר! חוצמזה שזה נורא משחרר לרוץ ולצעוק במשך שעה וחצי.
בערך ב11 סיימנו לצלם, ואני ושיילי הלכנו לשוק וקנינו בגדים^.^
בעיקרון היה ממש כיף, אבל הלכנו כל כך הרבה שבקושי דידינו את דרכנו חזרה לרחובות:P
השני הוא הופעה בהאנגר 11, מופע התרמה ליעל בת ה4 שיש לה גידול בגזע המוח . הלכתי יחד עם בייבי שלי , והיה פשוט... מדהים, אין דברים כאלה. הופיעו : מופע הארנבות, הקרטל, דניאל סלומון, אברהם טל, ירמי קפלן, היהודים ופורטיסחרוף. למרות שאת האחרונים לא ממש ראינו, כבר היה 2 בלילה ושנינו היינו עייפים למדי ועם בסיס/למידה לבגרות יום אחרי.
אבל ההרגשה הייתה מדהימה. פעם ראשונה שהייתי בהופעת רוק שהיא לא רוק"צ, ועוד היינו שורה ראשונה כל הזמן. להיות חלק מהופעה כזאת זה דבר מדהים, בעיקר שחולקים את זה עם מישהו שכל כך אוהבים:)
אגב גם פגשנו שם מישהו שחשב שאני בחורה בשם רונית, אפילו שכשהוא הראה לי את התמונה שלה היא בכלל לא הייתה דומה לי :S
בנוסף לאחרונה היו מסיבות טובות, בילויים כייפים עם חברים (ערב עם פלאפ-גלעד-מנו, סרט בסינימה סיטי עם שירלי, בילארד-באולינג עם המון חברים, ועוד ועוד ^^)
ואם נסיים עם תובנה אחרונה, הבנתי גם שכמה שאני ארצה אני לא יכולה להציל את העולם. ולפעמים למרות שמאוד בא לי לגונן על אנשים יש גבול למה שאני יכולה לעשות. ולפעמים הגבול גובל בכלום. גם אם הייתי רוצה ששום דבר לא יפגע, ושהכל יהיה בסדר ומלא בצמר גפן מתוק, החיים לא עובדים ככה.
אז אני רק צריכה להזכיר להם שאני תמיד כאן.
(והבנתי את זה לגבי מס' אנשים)
"תגידי לו שירים עוד כוס לחיי, ולזכר ימי התום"
מנורקה