וזהו. זה נגמר.
הבגרות האחרונה מאחורי. כל המחברות נשלחו למחזור והספרים עומדים למכירה.
החולצות עם סמל אורט עומדות להיתרם.
רישמית סיימתי 12 שנות לימוד
בלילה שאחרי הבגרות האחרונה טסתי לדרום איטליה ל4 ימים
השקט היה שינוי מרענן לעומת האיטנסביות שהייתה לי, שהפכה לאיטנסיביות טיולית נחמדה
נופים מהממים ביופים , לא להאמין שאלוהים ברא לנו כזה יופי
ים והרים, טבע ירוק וכחול, שקט ושלווה.
עמדתי באחת התצפיות המדהימות ביותר, כשהמדריך מנגן לנו במפוחית את "על כל אלה"
ומצאתי את עצמי מודה לו שנתן לי לזכות בזה.
דווקא ברכבל בעל הכיסא היחיד, בעלייה להר השמש, שאני מוקפת בירוק ובתחושה שאני כמעט לבד בעולם
התחלתי לעכל את העובדה שבי"ס נגמר
אין יותר מורים, מבחנים, בגרויות...
כל כך הרבה אנשים שאני לא אראה יותר. שלא יצחיקו או יעצבנו אותי יותר
המחשבה שלא אצטרך ללכת לשם יותר... זה כל כך נחמד ומוזר
ביום של הטקס סיום , שבו נאמתי כנציגת השכבה ואמרתי דברי שקר על נפלאותם של התלמידים והבי"ס
חיכיתי למחנכת שלי ו3 מערסים בכיתה עיצבנו אותי בצורה נוראית
וכתבתי אז נאום חלופי , על מה שאני באמת חושבת
אבל אני לא מוצאת אותו.
בעיקרון זה היה שאני שמחה שאני לא אראה אותם יותר, שבזכותם למדתי מה אני לא רוצה להיות. שאני לא מבדילה בניהם, שכולם נראים לי אותו דבר עם הכיפה שנמצאת שם תמיד ולא מסמלת כלום (על אהבת לרעך כמוך שמעתם? ועל לא להלבין פני חבריך ברבים? ועל כבוד? ודרך ארץ? העיקר לנשק מזוזה. כל ספר נביאים הוא על זה שדרך ארץ קדמה לתורה, כנראה פספסתם את זה). עם אותה מוזיקה גרועה ונכפית ואותם דעות קדומות, טמטום אדישות ואטימות.
הם עזרו לי לפתח עמידות להערות מפגרות, בזכותם פיתחתי חוש הומור ציני והבנה שהטמטום האנושי הוא באמת אינסופי.
בכל מקרה, אחרי בגרות אחרונה וטיול נפלא ביותר אני יוצאת עכשו לדרך חדשה
עוד קצץ פחות מחודשיים לגיוס.
אני מתבגרת וזה מפחיד נורא.
מנורקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
penguin woman