לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

manorka`s life


dont worry, be penguin

Avatarכינוי:  penguin woman

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2010

התחלה


"כמה רעשים הופכים כבר למקצב

משהו חדש מתחיל אצלי עכשו...."

 

סופ"ש צבאי ראשון.

אני חייבת לומר שיש לי קצת הקלה. הטירונות עברה בצורה טובה למדי

דבר ראשון פגשתי המון צליאקים, ולשבת עם כולם בשולחן ,לאכול ולדבר על כל העניין- זה פשוט אדיר, במיוחד שכמעט כולנו לא פגשנו יותר מידי צליאקים.

גם התחברתי עם כמה וכמה אנשים שם, וזה היה יותר קל ממה שציפיתי. ואפילו פלאפי איתי באותו בסיס, אז זה בכלל נחמד.

יש שם אנשים שבאמת כל הכבוד להם שהם התנדבו- אנשים שעשו ניתוחים בראש, מישהי שהיה לה סרטן ברגל,מישהי שלוקחת כדורים נגד חרדות, מישהי שלא יכולה לאכול כמעט כלום חוץ מירקות ופירות, אנשים בעודף משקל ממש גדול, חירשים ואפילו מישהו גידם. יש שם אנשים שכבר הגיעו לגיל 22-26 ובכל זאת עשו את זה. אני כל כך מעריכה אותם.

המפקדים לא היו קשוחים מידי (ברמה שזה אפילו קצת היה חסר, כי זה לא הרגיש כמו טירונות) כי פעם ראשונה שהם עשו טירונות מתנדבים, אז הם לא ממש ידעו מה לעשות. רוב היום זה שיעורים עיוניים (מבנה נשק, נהלי ביטחות, מכשירי קשר..), במזגן שלא פועל ובמדים שהורגים מחום. אבל הכל עובר בצחוקים ואווירה טובה, וכמעט תמיד טוב לי שם.

חוץ מ2-3 בנות שהיו די קרציות כולם חמודים מאוד, במיוחד הצליאקים שאיתם (במקרה או לא) התחברתי הכי הרבה. גם הידיד הכי טוב שלי באותה טירונות הוא צליאקי.

בקשר לאוכל- זוועת עולם. ביום הראשון הביאו לנו גבינה וזיתים (ושוקו!!) לארוחת צהריים. לפחות אכלנו בחדר של הקצינים שיש בו מזגן ולא מאוורר שמאיים לפול. אחר כך בכלל לא נתנו לנו לאכול בחדר אוכל (מנודים משהו) ואכלנו בפינת פריסה (מקום של ההפסקות שהן לא ארוחת צהריים) והביאו לנו מנות עם אוכל יחסית אכיל, אבל שמחומם עם פלסטיק וניילון עליו. הכי בריא שיש ... זאת הסיבה שחוץ מהיום השני של הטירונות הבאתי אוכל מהבית.

הטירונות שלי נגמרת ביום ראשון (טירונות של שבוע), ואחר כך מתחילה ההמתנה במיט"ב בנות. נקווה שזה לא יהיה יותר מידי זמן... לפחות אני אוכל להתרגל לסדר שעות שינה החדש. נראלי כל מי שניפגש איתי השבוע אחרי הצבא זכה לראות אותי נרדמת לו בפנים "><.

 

בתקווה שהתחלה טובה מתחילה דרך טובה

מנורקה

 

נכתב על ידי penguin woman , 27/8/2010 15:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של MaX AEiN ב-2/9/2010 21:46
 



בקיץ הזה תלבשי ירוק (אז מה, צה"ל?)


זהו. זה קורה.

האמת אני עוד לא מעכלת... עוד 4 ימים אני אלבש מדים ירוקים , אגיד "הקשב" כל 5 דק' , ואסע בחינם באוטובוסים.

עוד 4 ימים יגמר החופש

עוד 4 ימים למציאות אחרת. עוד 4 ימים "לחיות את החיים הישנים שלי" כמו שכתב ידיד בפייסבוק (אפילו שהוא דיבר על ש"ש).

איזה פחד.

 

יש כמה סיבות שאני מאוד פוחדת מהצבא

הסיבה הראשונה היא המסגרת החדשה. 12 שנה הייתי במערכת שכמה שהיא דפוקה, היא כן תומכת. כמה שאני תמיד צוחקת על אורט, אני כן טורחת לציין שלמרות שהאוכלסייה הייתה על הפנים, המורים היו דווקא מאוד טובים, אם לא כמורים אז כאנשים. גם אם חלקם היו מעצבנים, מטומטמים ומה לא, וגם אם ההנהלה הייתה אטומה לפעמים, היה עם מי לדבר. אם רציתי לדחות/לשנות/לקבל עזרה ידעתי שיש למי לפנות. אני לא יודעת לגבי שאר בתי הספר, אבל אצלנו היו מספיק מורים שאכפת להם ממאיתנו, שנלחמו למעננו ועשו הכל כדי שיהיה לנו כמה שיותר טוב במסגרת הזאת. נכון שלא היה מושלם, אבל אם רציתי עזרה כמעט תמיד קיבלתי אותה.

עכשו אני נכנסת למסגרת שידועה באי-הגיון והביורקרטיה האין-סופית שלה, בכך שכדי להזיז משהו צריך בעיקר טונה סבלנות ועצבי ברזל, או לדעת איך לתחמן ולהיות עם פרוטקציות. (ואני לא טובה בזה בתחמנות "><) . מערכת שהמון אנשים יוצאים ממנה מאוד מתוסכלים ושבוזים. אני מפחדת מזה, מחוסר החופש (כי נו באמת, בי"ס כמעט ולא הגביל אותי. בשיעורים עושים מה שרוצים) , חוסר הנוחות וכל מה שמסביב.

 

הסיבה השנייה היא החברה. כי מצד אחד, לא הייתי במסגרת שבה לא הכרתי אף אחד מאז...תת חובה . ואם כן הייתי, אלו היו מסגרות שנמשכו אולי שבועיים, ואז הייתי בתחושה שגם אם אני לא אמצא  חברים , זה ייגמר בקרוב. אני לא חושבת שאנשים יודעים את זה (בהתחשב בזה שאיתמר וסנה לא ידעו, והם מהאנשים שמכירים אותי הכי טוב) אבל יש לי סוג של חרדה חברתית. אני פוחדת לא למצוא חברים, אני מפחדת וגם תכלס לא ממש יודעת איך לגשת לאנשים זרים ולהתחיל שיחה. בדרך כלל , כשאני לא לבד, אני נעזרת בחברים שלי ואז קל הרבה יותר. ואם אני בסביבה מוכרת אז בכלל קל לי. אבל להיות לבד מול המון זרים.. מפחיד. אני לא יודעת אם אני אצליח . אני ממש מקווה שכן..

ומצד שני, החברים שלי שפה מתגייסים כולם בחצי שנה הקרובה או שכבר נמצאים בצבא. למיטב ידעתי הרוב המכריע הולך להיות בבסיסים סגורים, ואני פוחדת בטירוף לאבד אותם. אני אראה אותם סביר להניח רק פעם בשבועיים, ולפחות בהתחלה יהיה קשה להתקשר ולדבר איתם (טירונות, קורס). יש לי בכלל 2 חברים טובים שהולכים לקרבי, ואחד מהם אפילו לא גר בעיר. אין לי מושג אם אני אצליח לשמור איתם על קשר. אני אוהבת את החברים שלי, אני לא רוצה לאבד אותם, אבל אני פוחדת שהצבא ייקח אותם ממני.

 

והסיבה השלישית היא שאני פוחדת מההתבגרות הזאת. לא משנה שאני כבר מעל 18, אני עדין חושבת על עצמי כעל ילדה. ועכשו אני מרגישה כיאלו אני לא יכולה להסתכל על עצמי ככה יותר, שאני חייבת להתבגר ואני לא רוצה. מי שהיה לידי לאחרונה אולי שם לב שאני מתנהגת יותר בילדותיות , ואני יודעת שזה נשמע מטופש אבל אני כיאלו עוד מנסה לאחוז בזה.

"אני לא רוצה הלוואה שמנה
של עשרים אחוז ריבית לאיזה מאה שנה
תנאים מצוינים למשכנתא נוחה
עם קרן לפנסיה ונקודות יציאה

אני לא רוצה לקבל החלטות
לקחת אחריות להתחשב בנסיבות
לדעת מה אמרו אתמול בחדשות
אנשים קטנים עם בעיות גדולות

אני לא רוצה להתבגר,
להשלים להסתגל.
לקבל את זה ולוותר,
אני לא רוצה להתבגר.

לא רוצה את הבוס על הראש
שתיים מכוניות ילדות שלוש
ועד הבית משמר השכונה
לריב עם השכנים ולטפל בגינה.

לא צריך להחזיק מניות
לקנות חיים זה לא אומר לחיות
ללמוד להתפשר ולעגל פינות
המון מציאות אבל אין חלומות.

אני לא רוצה להתבגר,
להשלים להסתגל.
לקבל את זה ולוותר,
אני לא רוצה להתבגר.

שהכל כבר צפוי וגלוי וידוע
ואין יותר סודות הכל בתוך הריבוע
להיות מכובד מיושב ורגוע
לשלם ת'מיסים לשלם ת'ביטוח

אני לא רוצה לאבד את זה
ולהפוך להיות אחד כזה
לא קונים אותי כל כך מהר
לא קונים אותי כל כך מהר
"

 

("לא רוצה להתבגר" מוקי ויוסלס איי.די.)

 

 

אולי אני רק לחוצה כי זה שינוי גדול. אולי הכל יהיה בסדר בקרוב. אולי.

(אבל חשוב לי לציין שחשוב להתגייס לצה"ל ואני באמת עושה את זה ברצון. מפחדת מאוד, אבל רוצה.)

 

בינתיים אני מנצלת את הזמן בעיקר להיות עם חברים, לצאת ולעשות כיף

ביום שישי אני אחגוג עם חברים קרובים, ובשבת עם המשפחה.. ואז טירונות מתנדבים ברבאק XD

(לפחות אני אהיה כל יום בבית והטירונות שלי קצרה. זה בהחלט יקל:))

 

אז נתראה כשאני אהיה לבושה ירוק

מנורקה

נכתב על ידי penguin woman , 18/8/2010 15:53  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מנורקה ב-20/8/2010 18:40
 



שנת אושר


אני חושבת שמזמן לא הייתי מאושרת ככה

 

ביום שבת לי ולאיתמר הייתה שנה יחד!

התחלנו את החגיגות כבר ביום חמישי, הוא בא אלי בערב וראינו את "המצאת השקר" שזה פשוט סרט גאוני

אחר כך הוא יישן אצלי:) ובבוקר שקמנו אכלנו ארוחת בוקר גדולה והתחלנו לנסוע. זה היה היום שבו אני מכינה לו הפתעה

אז הוא נסע, בלי לדעת לאן ממש:P בגלל זה קרה שקצת טעינו בדרך (לכוון זה לא הצד החזק שליXD) אבל בסוף הגענו ל"חמי געש"

"ממ.. את לוקחת אותי לחמי געש?"

"אתה יודע מה זה חמי געש?"

"לא"

"זה ספא"

"הבאת אותי לספא??!?! D:?@"

 

היינו שם כמה שעות טובות, בסאונות, מקלחות גופרית, בריכות תרמו-מינרליות ושטויות דומות:P המסג'ים היו יקרים מאוד אז עשינו אחד לשני מסג' בבריכות^^

זה היה כל כך כיף! היה כל כך מרגיע שם, להתנתק מהכל, במיוחד אחרי השבוע הלא קל שהיה לי.

בערך ב2 החלטנו לאכול צהריים, ובגלל שבמסעדה די שחטו במחירים החלטנו לנסוע לסינימה סיטי גלילות (שזה היה איזה 10 דק' נסיעה משם) ולאכול סושי D:D:

בגלל שהסושי היה זול יחסית נשאר לי כסף, והספקנו גם ללכת לסרט "סולט", שזה סרט נחמד ביותר^.^ ואחר כך איתמר גם קנה חולצה מגניבה ^^

 

חזרנו בערך ב6, ובערב אני באתי אליו, והלכנו יחד לפגוש את הדה שליטים בבניס. היו כל כך הרבה אנשים! והרבה מהם לא ראיתי כל כך הרבה זמן! זה היה כל כך כיף:) רק חבל שהלכנו אחרי 40 דק' ככה.. כי היינו צריכים להספיק למסיבת יומולדת של שירלי. גם שם היינו רק איזה 40 דק', רקדנו קצת ודיברנו עם אנשים נחמדים, וב12 כבר היינו בבית, כי קמנו ממש מוקדם ביום למחרת

 

ביום שבת זה היה היום שהוא הכין לי:)

קמנו מוקדם בבוקר אצלו, אמא שלו הכינה לנו לחמניות גבינה טעימות^.^ ומשם נסענו לצפון . כל הדרך שמענו את הדיסק מיקס שהכנתי לו ל3 חודשים, והייתה נסיעה כל כך כייפיתD:

בסופו של דבר הגענו לחיפה(כמובן שלי לא היה מושג כל היום לאן הולכים ומה עושים אחרי), הלכנו למוזיאון יפני חמוד ואיתמר קנה לי צ'ופסטיק ורודים ויפים *-* משם הלכנו לאכול בג'ירף, שזה מסעדה אסייתית טובה בלי גלוטן, וקינחנו בגלידת מרשמלו!!:)

הכי מצחיק שבחנות גלידה הזאת ראיתי גלידת קוקטיל פירות יער, קרמשניט, מרמשלו ו...טחינה. גלידה בטעם טחינה. לאיפה הדרדרנו.

משם נסענו לגנים הבהאיים, ועשינו סיור במקום הפשוט...מדהים הזה. כל כך הרבה יופי במקום אחד.. היה פשוט מהמם שם!

אחר כך הלכנו למושבה הגרמנית,הסתובבנו שם קצת ועשינו סיבוב על כורסאות מסג' XD

 

כשחזרנו לאוטו איתמר אמר לי שהולכים הביתה, וסירב ללכת איתי לים בחיפה. וגם שרציתי לאכול את החטיף שהיה לי בתיק הוא לא הסכים, ולא הבנתי למה:P

כמעט כל הדרך חזרה ישנתי, והתעוררתי בת"א. כשהגנו לפנייה לרחובות אני רואה אותו פתאום פונה לפלמחים, ולא הבנתי מה הוא עושהXD אז הגענו לפלמחים, החלפנו לבגד ים והיינו במים איזה 20 דק' והיה כל כך כיף!!!! איתמר הציל אותי בהוראיות מהגלים :P

כשבאנו לחזור לאוטו, הלכנו לאיפה-ששוטפים-את-הרגליים ופתאום אני רואה את נת, בלי חולצה ועם אוזני ארנב, מגיע אלינו ואומר "אדוני, גברתי, השולחן שלכם מחכה לכם!" (והכל במבטא צרפתי!!@) הייתי כל כך בהלם שכל מה שיכולתי לומר זה "ואו, יש לך אוזניים!". XD

עלינו במעלה החוף, והגענו למין אזור מבודד שצופה על הים, ושם חיכה לנו גם דניאל עם שולחן ערוך ותפריט על השולחן.

היו סלטים למנה ראשונה, צלי בשר ותפו"א ובטטות למנה שנייה, ופונדו(!!!!) ומוס שוקולד לקינוח. הכל בחסות אמא של איתמר ^^

זה היה פשוט מושלם, הייתי בעננים...זה באמת הדבר הכי רומנטי שעשו למעני אי פעם, ואחד הדברים הכי רומנטיים ששמעתי שמישהו עשה למישהי לכבוד אירוע כזה.

שסיימנו לאכול קיפלנו את הדברים, נת עזב מוקדם כי הוא היה צריך להיות במקום אחר ודניאל נסע איתנו, ואני הייתי בטוחה שזהו, אני הולכת הביתה. ואז דניאל שאל אותו אם הוא מוריד אותי קודם ואיתמר אמר "הא לא נוי הולכת אלי" (ואני חושבת "באמת..?")

כשהגענו אליו התקלחנו והחלפנו בגדים, ואז הוא אמר שהגיע הזמן למתנות (כיאלו עד עכשו לא היה כלום). המקסים הזה אמר שעכשו כשאני מתגייסת אני לא אראה את חברים שלי הרבה, אז הוא הביא לי "מחליפים": בובת צב כתחליף לשחף (והיא כל כך רכה ונעימה וכייפית ואני ישנה איתה כל יום מאז) ובובת קוף כתחליף לסנהXD והתחליף שלו היה ~תופים~ מעסה רגליים חשמלי!!!! (כי תמיד אני מבקשת ממנו מסג' ברגליים)

כבר אמרתי שיש לי את החבר הכי נפלא בעולם?

 

ביום ראשון היה גם אימון סכין ראשון ומגניב בנינג'יטסו (ואני אפילו די טובה בזה לדעתי^^) ואחר כך אני ואיתמר הלכנו להופעה של רונה קינן!!!!!!!!!!!!

כבר כל כך הרבה זמן רציתי ללכת להופעה שלה. היא הזמרת הישראלית האהובה עלי:) ההופעה הייתה במין מרפסת בחוץ כי לבר התקלקל המזגן, והיו בדיוק 2 כסאות בשורה ראשונה^^ באיזשהו שלב היא נתנה לקהל לבחור מה היא תשיר והיא שרה את "הריקוד המוזר של הלב" שביקשתי ממנה!!!

וכיאלו זה לא מספיק- ההופעה הייתה חינם במקום 60 שקל! (שזה נפלא בהתחשב בכך שבקושי יש לי כסף)

 

אחר כך איתמר הלך הביתה ואני נפגשתי עם פלאפי גלעד כוכב נת ודר והלכנו לאכול גלידה (וברך פגשתי את אור, אמיל, אשוט שוהם ומתן) ומשם לשחק ווי אצל גלעד (וניצחתי את פלאפיי!@@@)

 

אתמול גם היה יום מוצלח. נסעתי לת"א (בחינם) ושיחקנו די אנד די, וכשחזרתי הלכתי לפלאפי עם גלעד והרגנו זומבים בווי וגם שברתי שיא במרוץ פרות D:

 

אז אם נחזור רגע לנושא השנה-

בייבי שלי, רציתי להודות לך על השנה המדהימה שעברנו יחד. אני לא יכולה לתאר כמה אני אוהבת אותך וכמה אתה חשוב לי, וכמה אני מעריכה אותך על כל מה שאתה עושה למעני, ואתה עושה כל כך הרבה.

אתה אחד האנשים הכי נפלאים שפגשתי ואני ברת מזל שזכיתי להיות עם אדם נפלא כמוך. ואחרי הסופ"ש הזה אני מבינה עד כמה אני ברת מזל. אין מילים שיכולות להביע את מה שאני מרגישה עכשו, כמה אני מרגישה בטוחה ונאהבת איתך, כמה טוב לי, והכל בזכותך. אני מקווה שאתה מבין כמה אני אוהבת אותך.

שנה שמחה בייבי.

3>

 

באהבה שמחה וכל דבר נחמד

מנורקה

 

נכתב על ידי penguin woman , 3/8/2010 13:56  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מנורקה ב-18/8/2010 14:40
 





6,986
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpenguin woman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על penguin woman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)