(המדריך נכתב בלשון נקבה כי זאת עובדה מוכחת שרוב צרכניות וכותבות האירוטיקה הן נשים)

הבדיחה הקבועה על פורנוגרפיה היא שהעלילה מיותרת, ועל פלייבוי צוחקים שאף אחד לא באמת קורא את המאמרים. בסיפור אירוטי, לעומת זאת, העלילה היא עמוד השדרה והחלק המרכזי. יש גבול לכמות הפעמים שאפשר לתאר זיונים בתנוחות שונות בלי להשתעמם, וממילא אם זה מה שהיה מעניין את הקוראות הן היו פשוט צופות בסרט פורנו. מה שמייחד את הכתיבה האירוטית היא שהסקס הוא לא רק סקס, יש לו עומק וכשדמות אחת מזיינת אחרת יש ליחסי המין משמעות והשלכות ושינוי של יחסי הכוחות ביניהן. העובדה שהסיפור עוסק בסקס לא משחררת אותו מהצורך בעלילה טובה ומעניינת, עם התחלה, אמצע וסוף וקשר בנוי היטב ביניהם.

בדומה לקומדיות רומנטיות, גם לכל הסיפורים האירוטיים יש בדיוק את אותו הסוף ואותו הקתרזיס - כולם מזדיינים עד שהם גומרים (גם אם חלקם כבר גמרו כמה פעמים בדרך ). אבל הדרך לשם עושה הבדל גדול. האמת היא שהחלק של הזיון הסופי הוא בדרך כלל החלק הכי פחות מעניין בסיפור, אם לא לקריאה אז ודאי לכתיבה, ואתן רוצות להביא את הקוראות שלכן לשם כשהן כבר חמות וחרמניות לפחות כמו הדמויות. כל מה שקורה עד השיא הוא למעשה הפורפליי שלכן עם הקוראות, ואתן צריכות להשקיע בו בהתאם. גם הדרישות דומות - חשוב לשמור על קצב טוב של העמסת הגירויים, כאשר כדאי להעלות את רמת הגירוי בין צעד לצעד. הגישה האישית שלי לכתיבה היא מינימליסטית מאוד, כלומר - אני משתדל לא להכניס לסיפור אף משפט או פרט שלא תורם איכשהו לסקס שיתקיים בסופו. זאת כנראה גישה גברית מאוד, אבל כשאני קורא סיפורים שנסחפים בפירוט על כל מיני דברים לא רלוונטיים זה לגמרי מוציא אותי מריכוז ושובר את המתח. הקוראות שלכן באו לפה כדי להביא ביד, ולכן אם הרומנטיקה לא משרתת את הזיון עדיף לקצץ בה.

לאף אחד לא אכפת איך הדמויות שלכם נראות, ועם הזמן למדתי גם שעדיף לתאר אותן כמה שפחות. ככה כל קוראת תוכל לדמיין את המשתתפים בהתאם לטעמה, ויותר חשוב, תוכל לדמיין את עצמה במקומם.

מה שהרבה יותר חשוב זה לתת לדמויות שלכם מוטיבציה, משהו שהם רוצים להשיג, או משהו שהם רוצים לשמר, והכי טוב - קונפליקט פנימי שקורע אותן. לטעמי סיפור אירוטי טוב הוא כזה שכולל התנגשות בין מוטיבציות של דמויות שונות, שמוכרעת על ידי יחסי המין ביניהן. הרבה פעמים אני מכניס לסיפור דמות ריקנית לחלוטין, וגם זאת אמירה, אבל אם כל הדמויות שלכם חלולות זה יהיה הרבה פחות מרגש כשהן ישכבו אחת עם השנייה.

היתרון הגדול של המדיום הזה הוא שאנחנו לא צריכים להסתפק במה שהמשתתפים עושים, אלא יכולים ממש לדעת מה הם חושבים, איך הם מרגישים ואילו תגובות פיזיולוגיות זה מעורר בהם. הזיון עצמו הרבה פחות מעניין מהתחושה שהוא גורם למשתתפים. לקרוא שזין חודר לכוס זה נחמד, אבל זה לא מלהיב כמו לקרוא מה הבחורה מרגישה כשהגבר חודר לתוכה.

אל תכתבו סיפור סקס, תכתבו סיפור אירוטי. תשקיעו בכתיבה. תמדדו את המילים. למילים גסות יש אפקט הרבה יותר גדול כשהן מופיעות באמצע משפט מחובר היטב. הדיסוננס בין הבוטות של התוכן לבין רמת הכתיבה הופך את הסיפור להרבה יותר מדליק ומענג.

אני לא מבין כלום בספרות אז אני לא יכול לפרט יותר, אבל אם אתן יכולות להכניס מוטיבים ספרותיים זה מוסיף המון :)

אתן כבר כותבות סיפור, בראתן עולם, יש לכן חבורת דמויות שסרות למרותכן. איזו סיבה יש להצמד לגבולות ההגיון כשהרבה יותר סקסי לעולל להן דברים ממש הזויים? יש לכן הזדמנות לממש את כל הדמיונות הכי סוטים ומשונים ובלתי סבירים שמתחוללים בראשכן, נצלו אותה! אם לדמות שלכם יש פנטזיה, תנו לה להגשים אותה; אם קורה לה משהו סקסי, מתחו את זה עד הסוף. האלמנטים הכי טובים בסיפור אירוטי מבוססים על חוויות אמיתיות ופנטזיות שנופחו למימדי ענק וסובבו והפכו לגדולים מהחיים. זרמו עם הדמיונות שלכן - אף אחד לא יכול לעצור בעדכן פה.

חשוב לחדד את הנקודה הזאת. סביר להניח שהפנטזיות הכי הזויות שלכן ייראו די מביכות כשהן יהיו כתובות. זה חלק מהכיף. שחררו את המבוכה, ופשוט תזרמו עם המילים. המשפטים הכי מגוחכים הם בדרך כלל גם הכי מדליקים, הם מוסיפים הרבה פלפל הומור וסקסיות לסיפור.

כאן יש לי תמיד התלבטות גדולה. מצד אחד כמו שכתבתי, זאת פנטזיה והכל הולך. מצד שני, יש דברים שמרגיש לי לא ראוי לכתוב. אני אף פעם לא אכתוב למשל על תקיפה מינית או אונס כמשהו סקסי, כי אני גבר וזה נראה לי מזלזל ולא לגיטימי לספר דבר כזה. מה שאני כן מאוד אוהב לעשות זה ללכת בתוך התחום האפור, איפה שההסכמה לא לגמרי ברורה אפילו למשתתפים. הכתיבה הפנטסטית נותנת הזדמנות לייצר מצבים שבמציאות מסוכן להכנס אליהם, ולמתוח את גבולות המוסר.