הסיפור הבא הוא חלקה השלישי של סדרת "עלילות הסטודנטית החרמנית". החלק הראשון היה "השכן שלא ישן" והשני היה "המבחן".

לקח הרבה זמן לכתוב אותו, מכמה סיבות. הראשונה היא שהוא ארוך במיוחד, ולכן אני מקווה שתתענגו עליו זמן מה. השנייה היא שהוא נכתב בשיתוף עם הכוכבת שלו, וחלק ניכר ממנו אף נכתב על ידה. בנוסף היה לי מאוד קשה לכתוב אותו באופן רצוף, משום שהוא אינטנסיבי ומגרה במיוחד. אני מקווה שחוויית הקריאה תהיה דומה :)

כאמור, זה פוסט אורח-למחצה, והמחברת השותפה תקרא את התגובות שלכן. אם נהניתן, בבקשה מכן, אל תתביישו לספר לה.

***

במשך שארית תקופת המבחנים הקפידה מור להתרחק מאיתן ככל האפשר. רק ראתה קצהו של ראש אי שם בהמשך המסדרון ומייד פנתה בדרכים נוחות פחות וארוכות יותר, נכנסה לכיתות קרובות או עצרה בפינה נסתרת לדבר עם מכר או מכרה, רק לא להיתקל בו. היא מעולם לא הושפלה כך ומבוכתה מכל הסיפור רק התגברה מעצם הריגוש שהתעורר בה בכל פעם שראתה אותו מרחוק. באולמות הבחינה הדוממים הייתה מתפתלת בכיסאה ומנסה לדחוק את זיכרונות אותו זיון שצפו ועלו בה דווקא אז. היא ממהרת להגיש את המבחן, עולה על אוטובוס לדירה הרחוקה-מדי שלה, נועלת את דלת חדרה, תולשת מעצמה את תחתוניה הרטובים ומענגת את עצמה, רוכבת על אצבעותיה ומדמה שהן הזין של איתן החודר אליה.

היא המשיכה לתצפת על חלון חדר השינה שלו מדי לילה, לאונן בקצב למול צלליהן של הבחורות שזכו לגמור שוב ושוב בזרועותיו ולטרוק את התריס בכעס אחרי שגמרה. זה ממש לא יכול להימשך. היא עוד תשתגע, היא חייבת למצוא דירה חדשה ולהתרחק כבר מהבחור הזה! לא רק שבגללו היא וענבר כבר לא מדברות חודשים, הוא גם מפריע לה להתרכז במבחנים ומתייחס אליה בגסות. זה לא יכול להימשך.

מיד כשנגמרה תקופת המבחנים התמסרה מור לחיפוש דירה חדשה. היא סרקה את כל האתרים באינטרנט, דיברה עם חברים והלכה לראות דירות. כמה מהן היו יקרות באופן שלא בא בחשבון, בכמה מהן היו השותפים לא לרוחה והאחרות היו קטנות מדי. באחת מהן אפילו הבחור שהראה לה את הדירה לא טרח ללבוש מכנסיים וכשישב מולה, מפרט מזיכרונו כמה הם שילמו על מים וחשמל בשנה האחרונה, היא ראתה את הזין שלו מבצבץ מבעד לפתח הקדמי בתחתוניו, תופח ומזדקר. הוא גיחך כשהבחין במבטה שהתקבע אליו בחולמניות ושאל אם תרצה לבחון אותו מקרוב. היא זינקה משם החוצה כמוכת נחש וטרקה אחריה את הדלת. אני לא מוכנה לסבול את השחצנות הזאת, חשבה ברוגז בעודה יושבת במושב האחורי של האוטובוס הריק למחצה בחזרה לדירה הנוכחית שלה. כאילו כל העיר מלאה בבחורים חוצפנים כאלו. אולי עדיף כבר לעבור ממנה ודי. מנוע האוטובוס נהם ומור הצמידה מבלי משים את אגנה לרטט העדין שאחז במושבה וסחטה כנגדו את הדגדגן שלה בתנועות קטנות ובלתי מורגשות עד שגמרה באנחה חרישית. היא הביטה בבהלה לצדדים, לראות אם מי מבין יושבי האוטובוס הבחין בה, וירדה במהירות בתחנה הבאה.

מור כמעט התייאשה, חשבה איך תאלץ להעביר את השנה כולה בהתחמקות מהשותפה ובתחתונים רטובים כשחברה שלחה לה פתאום הודעה ומפה לשם, היא עברה דירה. את ענבר החליף שותף שתקן ומסוגר, שלא היה טיפוס של שיחות חולין ולא היה מול חלונה אף בחור הולל. מור שמחה. עכשיו, בלי שני אלו שהזכירו לה את הפעמים בהן איבדה לגמרי שליטה בעצמה, היא מוכנה להתחיל את שנת הלימודים החדשה נקייה כלוח מחוק.

היום הראשון ללימודים עבר על מי מנוחות. מור הרגישה מצוין, לבשה שמלה חדשה ושמחה לפגוש את כל מי מחבריה שלא ראתה במהלך החופשה. היא בעיקר נהנתה מהידיעה שאחרי חודש של מנוחה ממנו, חודש בו לא ראתה אותו ולא חשבה עליו – אין לאיתן עוד שום השפעה עליה. היא לא חששה עוד להיתקל בחיוך הזחוח ובמבט השחצני שלו במסדרונות. היא ישבה בכמה הרצאות מצוינות והרגישה שהסמסטר הולך להיות חוויה גדולה.

במיוחד נהנתה מור משיעור התרגול שהעביר ערן, הדוקטורנט החלומי ביותר במחלקה. ערן היה בחור רהוט ואלגנטי שלאחרונה החליף את דמותו של איתן בפנטזיות של מור עם עצמה. עכשיו היא ישבה בשורה הראשונה בכיתה ובכל פעם שערן חלף לידה, ריחו הסתלסל סביבה כנחש. מבטו המרוכז היה בדיוק אותו המבע שהיה נסוך על פניו כשדמיינה אותו דופק אותה בכוח כנגד הקיר במשרד שלו. היא הרגישה את פניה מסמיקים ואת הרטיבות המוכרת כלכך פושה בתחתוניה והביטה בזהירות סביבה אל שאר הכיתה. במרבית הכיסאות בחדר היו ישובות סטודנטיות, ורובן בהו בו במבטים מזוגגים וכמהים שהסגירו שמחשבותיהן לא היו שונות בהרבה מאלו שלה. חלקן אף נמרחו במושביהן ומור תיארה לעצמה שתחת השולחן ידיהן וודאי חופרות בתחתוניהן. היא שלחה בזהירות יד אל מתחת לשולחן, פסקה את רגליה ונגעה מבעד לבד הדק והרטוב של תחתוניה בכוס שלה. זה היה כלכך נעים. היא המשיכה להביט בזהירות סביבה וללטף את עצמה כשקצב דיבורו של ערן משמש לה כמטרונום. היא הייתה חרמנית מאוד וכבר תכננה לצאת מהכיתה ולאונן בתאווה בשירותים, אבל לא רצתה להפסיד רגע מהנוכחות של ערן מולה. היא הסיטה את תחתוניה הצידה והחדירה בעדינות אצבע אחת לתוכה, מתאפקת מאוד לשמור על ארשת פנים רגועה. היא הביטה בו מתהלך, דמיינה שאצבעותיו המחוות באוויר הן למעשה אלו המשגלות אותה, כשפתאום – מבטו הצטלב במבטה והוא נעצר מדיבורו. מור שלפה בבהלה את ידה ממתחת לשולחן והעמידה פנים שלפתע נזכרה לכתוב משהו חשוב ברשימותיה. מבועתת מהמחשבה שמא הבין את שהתחולל בה, היא הרימה מבט נבוך לעברו וראתה אותו נועץ מבטו באצבעותיה, שהבהיקו ממיצי הכוס שלה. היא מיהרה לנגב אותן בשמלתה וערן, נבוך במיוחד, כחכח בגרונו והמשיך סמוק בהרצאתו. מור לא יכלה שלא לשים לב שנמנע מלעבור לידה במשך שאר השיעור ושבמכנסיו התפתחה בליטה מרשימה למדי. בסוף השיעור נראה היה שהוא התלבט אם לגשת אליה או לא, אך מור מיהרה לצאת מהאולם בכדי להספיק לתפוס את האוטובוס ולהשלים את מלאכת האוננות בחדרה.

בדרכה החוצה קלטה מור בקצה האולם פנים מוכרות: איתן ארז את חפציו. איך לא הבחנתי בו קודם, כעסה על עצמה מור. פניה עטו את אותו החיוורון הסמוק שהחלאה הזה גרם לה תמיד, והיא חשה במעמקי הכוס שלה את אותו התמהיל של זעם, אשמה וחרמנות. עבר רגע והיא נמלטה מהאולם, מקווה שאיתן לא ראה אותה, תוהה לעצמה אם הבחין בעדת המאוננות בשורה הראשונה.

בשבוע הבא מור כבר התכוננה במיוחד לשיעור של ערן. היא לבשה שמלה שחורה וקצרה, עם מחשוף נאה שהחמיא לשדיה הקטנים. על תחתונים החליטה לוותר – מכשול מיותר בדרכה להתענג על השיעור.  גם על חזייה ויתרה, בתקווה שפטמותיה הזקורות ישבו את עיניו של ערן.

האוטובוס לאוניברסיטה היה עמוס להכעיס, כרגיל. מור נדחקה בין המוני סטודנטים מיוזעים, שנדחסו עוד ועוד עם כל תחנה. בחצי הדרך, בליטה עבה נגעה בישבנה. היא זיהתה את הזקפה המתוקה והאהובה עליה מייד. בלי להתכוון, היא נצמדה אל איברו הזקור של איתן, תוחבת אותו בין שני פלחי ישבנה דרך הבגדים. ידו החזקה של איתן  נחה לפתע  על ירכה הפנימית. מיצי כוס נזלו במורד הירך ונבלמו על ידו. איתן טיפס לאיטו במעלה הירך, אוגר בתוכה את נוזלי החרמנות החמים, עד שהגיע לכוס הערום והרטוב שלה. "מממ... התכוננת לכבודי?" הוא שאל ברשעות. מור לא הייתה מסוגלת לענות. אצבעו עמד על מפתן הכוס שלה רגע ארוך, והיא רק רצתה שיחדור אליה באצבעותיו. או יותר טוב, עם הזין שלו. זה יהיה כל כך קל, היא חשבה. רק לשלוף אותו ממכנסיו, להרים מעט את השמלה, ולהכניס אותו פנימה. היא הרגישה את ידה נשלחת לעבר רוכסן הג'ינס של איתן, כשלפתע דלתות האוטובוס נפתחו בתחנה של הקמפוס ונהר של סטודנטים ירד ממנו. היא השתחררה מאחיזתו מבלי להעיף מבט והלכה בעקבותיהם.

כשהגיעה לשיעור, מור כבר לא יכלה להתאפק. בידה הימנית אחזה עט, כאילו כותבת, וידה השמאלית כל העת מעסה ונוגעת בין רגליה, בזמן שמבטה מרותק לאיבר מינו של ערן ולקולו הערב. מדי כמה דקות, הייתה חונקת אנחה של אורגזמה, מקווה שאיש לא הבחין, מתאוששת רגעים אחדים וחוזרת למלאכה. היא תהתה האם איתן מביט בה מראש האולם; ערן ודאי שם לב, שכן הזין שלו הלך ותפח בבירור לאורך כל השיעור. קצב הדיבור שלו השתבש וכאשר מור הצליחה להקשיב לדבריו, היא שמעה שהוא לא מרוכז בעליל. זה הדליק אותה מאוד ומבלי לחשוב, העט שלה נגע בקצה המחשוף, מושך אותו כלפי מטה, חושף בפניו פטמה זקורה ואדומה. הוא השתהה אל מול המראה והסיט מבט מייד, מנסה בעוז להמשיך בשיעור. מור עצמה את עיניה ושקעה לתוך אורגזמה נוספת. כשגמרה, פקחה את עיניה לגלות שהשיעור כבר נגמר והכיתה התרוקנה.

זה לא הספיק לה. היא אספה את חפציה והזדרזה לעבר משרדו של ערן, ששעת הקבלה שלו בדיוק התחילה עכשיו. דלתו הייתה פתוחה והוא ענה בסבלנות לשאלותיהן של שתיים מחברותיה לשורה. הוא עצר ובלע את רוקו כשמור נכנסה לחדר. הבנות לא הבחינו, רק הוסיפו להביט בו בעיניים נוצצות. מור עמדה בקצה המשרד, ממתינה בסבלנות מבלי לומר מילה. אחרי דקות ארוכות שנראו לה כמו נצח, הן התרצו, הודו לערן על עזרתו האדיבה ופינו סוף סוף את הדרך.

"איך אפשר לעזור לך...?"

"מור. היי. בבקשה. תשכב על השולחן."

"ממ... מה?"

מור נשפה בחוסר סבלנות, ובתנועה אחת משכה והסירה את פיסת הבד היחידה שעטתה לגופה. היא הייתה כעת עירומה לחלוטין, למעט צמד נעלי עקב שחורות. "על השולחן, בבקשה".

ערן היה נבוך ומבולבל מאוד, אבל לא התווכח יותר מדי. הוא התיישב בזהירות על שולחנו, שהיה עמוס ניירות לעייפה, ונשכב על גבו, מנסה לא לגרום יותר מדי נזק. מור יכלה לראות את הזין שלו מתקשה להשאר בחבילה, מבקש להתנוסס מעלה. היא פסעה לעברו בצעדים מדודים, עקביה מהדהדים בחדר, וטיפסה על השולחן בחוסר תשומת לב מופגנת לניירת של ערן. היא פתחה את מכנסיו ושחררה סוף סוף את האיבר הזועק לחופש. הוא שמח מאוד לראות אותה. מבלי להתעכב לרגע, היא התרוממה מעליו והבריגה אותו לתוכה באחת. הכוס שלה החליק במורד הזין של ערך, כמו ילדה על מגלשה, ואז עלה בחזרה לסיבוב נוסף. היא עצמה עיניים ונכנסה לקצב במהירות. ערן עדיין נראה המום למדי, אבל זה לא עניין אותה כל כך. היא רק רצתה לזיין אותו.

עמוק לתוך הזיון היא חשבה ששמעה את הדלת נפתחת. היא הרגישה את הזין של ערן מתכווץ בתוכה באי-נחת. לעזאזל, זאת עדיין שעת הקבלה שלו, חשבה מור, ובאי רצון פקחה את העיניים והסתכלה לשמאלה, לא עוצרת לרגע את הסיבוב על הזין של ערן.

איתן עמד שם, ונראה – לראשונה מאז הכירו – נבוך וחסר אונים. מור אהבה את זה מאוד והרגישה את הכוס שלה מקציף עוד על איברו של ערן. הוא עמד שם כמה רגעים, לא בטוח מה לעשות. המבוכה על פניו התחלפה בזעף. "אתה צריך משהו?", מור שאלה, כל גופה רוטט לפי הקצב. איתן ניסה כמיטב יכולתו לשמור על קול יציב. "כן, רציתי לשאול את ערן משהו לגבי השיעור, אבל אני רואה שהוא עסוק אז אני אחזור יותר מאוחר". הוא התחיל להסתובב כשמור הצליחה לאגור את כל כוחותיה ולומר: "לא, אין צורך, זאת שעת הקבלה של ערן. הוא יענה לך עכשיו". היא העבירה את מבטה כלפי מטה ומצאה זוג עיניים מזועזעות. "מה רצית לשאול אותו?", המשיכה.

הוא התלבט לרגע ולבסוף המשיך בנונשלנטיות, משחק את המשחק. פנה לערן כאילו מור כלל לא נמצאת בחדר ושאל אותו על חומר השיעור שזה עתה נגמר. ערן התקשה להגיב. "נו? זאת שעת הקבלה שלך. תענה לו!" פקדה מור. הוא לא העז לסרב, והחל להשיב לשאלה. רק בקושי רב הוא הצליח להרכיב משפטים קוהרנטיים, קושי שהלך וגבר שכן מור התחילה להאיץ את רכיבתה, כמעט בהתרסה, מוציאה את ערן מאיזון. היא נהנתה מאוד מההזדמנות להתנקם באיתן על חוצפתו, והחרמנות שלה הוסיפה לגאות, כאילו זה בכלל היה אפשרי. לקראת סוף התשובה של ערן, היא הגיעה לשיא, שלווה בשאגות עונג שוודאי פרצו מתוך המשרד הסגור לעבר המסדרון. הכוס שלה התכווץ בעונג על ערן והוא נכנע לו, ממלא אותה במנה הגונה של זרע חם.

היא לקחה רגע להתאושש, מתמלאת בתחושת סיפוק אדירה על פנטזיה שהוגשמה. היא יכלה לחוש את עיניו של איתן בוחנות את גופה החם והמיוזע בתערובת של קנאה ותאווה. היא חלצה את ערן מתוכה והתיישבה בקצה השולחן. המתרגל האומלל היה מותש. "אתה רוצה את זה?", היא פתחה את רגליה אל מול איתן, הכוס הפעור שלה נוטף זרע. סוף סוף כל הכוח היה בין רגליה. היא חכתה למעמד הזה הרבה זמן. הוא מאוד רצה את זה. איתן התחיל להתקרב לעברה. "על ארבע." מור ציוותה. היא תנקום בו על ההשפלה מהמבחן ההוא. הוא נעצר ופלט נחרת גיחוך. כשהבין שהיא רצינית לגמרי, הזחיחות נעלמה מפניו. הוא ירד על הברכיים, מזדחל לעברה בדממה, מתאמץ מאוד להסתיר את רגשותיו.

הוא זחל עד שהגיע אל בין רגליה, נשמתו החמה נושפת על שפתיה התחתונות, אפו מדגדג את דגדגנה. צמרמורת עונג עברה בה. הכוס שלה המשיך לטפטף תערובת נוזלים, חלקם של מור, חלקם של ערן. איתן הוציא לשון, והכניס אותה בעדינות אל בין רגליה, מלקק את השטף הבלתי נגמר שנבע ממנה, מנקה אותה מזרע, שותה את החרמנות שלה. היא הרגישה את זיפיו הקצרים דוקרים ומדגדגים את ירכיה הפנימיות. לשונו יצאה ממנה והוא עבר לנשק את הדגדגן, מוצץ אותו בתאווה כאילו היה סוכרייה. היא אבדה את זה לגמרי, שכחה היכן היא נמצאת. היא עצמה עיניים ושקעה לתוך העונג. כשנשענה לאחור נזכרה שהיא עדיין בין רגליו של ערן, כאשר גבה נפגש בזקפתו הערנית. איתן המשיך לאכול את איבר מינה במרץ ובמומחיות מרשימה, מענג אותה בלשונו לרמות שלא הכירה, כאשר ידו של ערן החלה לשחק בשדה הימני.

היא הרגישה עוד שיא מתקרב, כאשר בלי אזהרה, שפתיו ולשונו התנתקו ממנה בפתאומיות, מותירים אותה רעבה מול אוויר החדר הקריר. היא פקחה עיניים, ומצאה את איתן עומד בין רגליה, הזין הענק והזקוף שלו בחוץ, ולפני שהספיקה לעבד את מה שקורה, הוא כבר היה בתוכה. שוב. היא התגעגעה לזין שלו כל כך. לא משנה מה עשתה כל החודשים האלה, איך אוננה, על מי פינטזה ועם מי שכבה, רק זין אחד היה במחשבותיה, רק אליו ערגה, רק אותו הרגישה בתוכה כשנגעה בעצמה. והנה הוא שוב בתוכה, הולם בה, מזיין אותה בדיוק בקצב, נוגע בה בכל הנקודות הנכונות. הוא דפק אותה כנגד ערן, גבה משתפשף על איבר מינו הזקור, שעדיין היה רטוב ממה שעבר עליו לפני דקות בודדות. היא שמעה את גרונה פולט אנחות קולניות, אותן היא ניסתה להחניק לשווא.

זה לא לקח זמן רב עד שהיא גמרה פעם נוספת, כל גופה רועד ומתמוגג על הזין של איתן, הכוס שלה מתכווץ עליו באהבה. היא הרגישה את גבה מתמלא בזרעו החם של ערן. איתן התעלם והמשיך לדפוק אותה במרץ, בזמן שהזרע החליק במורד גבה. עיניה היו עצומות, שקועות באקט המתמשך. באחת החדירות, הזין של איתן יצא ממנה, אבל לא חזר. מור פקחה את עיניה בפליאה, מבטה מצטלב במבטו הנבזי של איתן, ויורד מטה לעבר איברו האדום והרטוב. איתן אחז בו וכיוון היטב כאשר מטח של זרע בקע ממנו, פוגע היישר בפניה, פעימה אחת בעינה השמאלית, אחרת בסנטר, שלישית מדביקה את שיערה בגסות. הוא שטף אותה בזרע, ואת הטיפה האחרונה שמר לנקודה שבין שדיה.

לקח לה כמה רגעים להתגבר על ההלם. היא ראתה את הארשת הזחוחה ומלאת הסיפוק על פניו של איתן, אבל לא מצאה את הכוחות לזעום. היא נגבה את הזרע מפניה ולקקה אותו בהיסח הדעת. כשמבטה נדד מפניו של איתן, היא קלטה לחרדתה חבורה של סטודנטים שעמדו בקצה החדר בדממה, מחכים בסבלנות ובנימוס לתורם בשעת הקבלה.

איך אני אמור להתרכז בלמידה למבחנים, כשבפינה אחרת של הספרייה, לא כל כך רחוק ממני, את יושבת בשמלה קצרה, מתאמצת מאוד לפתור תרגילים בפיזיקה, בזמן שהתחתונים שלך נספגות מיצי כוס ברעב לזין שלי?

"אתה יכול לבוא לעזור לי?" את מסמסת. "בטח, איפה את?" משיב, מניח שהכוונה לשאלה בפיזיקה. "שירותי הנשים. שתי דקות".

בלי לחשוב פעמיים אני קם, הזין המגורה שלי מזדקף איתי, לוחץ כנגד התחתונים. כשאני הולך לשירותים הוא מתחכך בהם, בולט מאוד דרך המכנסיים. ייתכן שזה מושך תשומת לב ואולי זה רק נדמה לי, אבל אני בכל מקרה כבר לא קולט את מה שקורה סביבי, רק הולך בעקבותיו אל הבחורה החרמנית שמחכה לי.

את עומדת בחוץ בשמלה כתומה שנגמרת רק מעט מעל הטוסיק, וחושפת את נקודת החן שעל שדך השמאלי, בדיוק כמו שפקדתי עלייך להתלבש אתמול בערב. פנייך בוערות מיצרים. אני פותח בשבילך את דלת השירותים ואחרי שאת מוודאת שאין שם אף אחת, את בוחרת את התא עם הרצפה הנקייה ביותר וקוראת לי להצטרף.

אני נועל את דלת התא ואת יורדת על הברכיים. לוקחת רגע לבהות בחבילה הנפוחה שבמכנסיים שלי. רק רגע ומייד פותחת את החגורה ומשחררת את הכפתורים. את תופסת בזיקפה שלי דרך התחתונים. היא קשה ופועמת בידייך והלשון שלך מלקקת את שפתייך. תוך רגע קט, היא כבר מלקקת את הזין שלי לאורכו מהכיפה ומטה, בזמן שאת מחליקה אותו בין שפתייך, ובמורד הגרון. הביצים שלי חובטu, בסנטר שלך בקול. את מחליקה אותי בחזרה, יונקת לכל האורך. אני פולט אנחה. לא סתם יצא לך שם של מוצצת מדופלמת.

בזמן שאת מרוכזת כולך במלאכת השאיבה, שפוטה של הזין שלי, מוציאה ומכניסה אותו מתוכך, ממלאת אותו ברוק מלמעלה עד למטה, אני שולח יד למטה ומחלץ את השדיים שלך מהשמלה. הם יפים מדי בשביל להשאר בפנים, אני רוצה לראות אותם עולים ויורדים עם הנשימות הארוכות שאת לוקחת כשאת ממלאת את גרונך בזין שלי. כשנשמתך נעתקת אני לש את שד שמאל שלך, חש אותך מחסירה פעימה. את מוציאה אותי ממך, נושמת לרגע, ומתחילה למצוץ את העור הרטוב מרוק לכל אורך הזקפה שלי, בנשיקות קטנות וחדות. יד אחת משחקת בביצים שלי, השנייה משפשפת אותי במרץ.

זה יותר מדי טוב. אני לא יכול ולא רוצה להתאפק יותר, ואחרי כמה רגעים, אני שופך מטח של זרע על פנייך. פעימה אחת פוגעת בלחי, אחרת בסנטר. הזרע מטפטף ממך על החזה, מחליק לעבר הפטמה הימנית והזקורה שלך, ונוטף משם על הרצפה. את בולמת את הטפטוף עם אצבע, מנגבת את עצמך מעט, ומכניסה לפה. חיוך עולה על שפתייך. את תולשת נייר טואלט ומנקה את עצמך. זה מאוד מגרה אותי ועד שאת קמה על הרגליים, הזין שלי כבר זקוף לחלוטין ודורש עוד.

את מסתובבת לפתוח את הדלת, אבל אני תופס בידך כשהיא על המנעול, מסובב אותו בחזרה ומניח אותה על הדלת, משעין אותך כנגדה, כף ידי על כף ידך. ביד השנייה אני מרים את שמלתך אל מעל לטוסיק המושלם שלך, ורואה מתחתיה תחתונים חגיגיים במיוחד ורטובות להדהים. "לאן נראה לך שאת הולכת", אני לוחש באוזנך, תופס בחוזקה בשדך, "זה נראה לך כאילו גמרנו פה"? את נושמת בכבדות, מכירה בטעותך. הפטמה שלך מזדקרת בעוצמה בתוך כף ידי. היד הפנויה שלך יורדת למטה ומפשילה את התחתונים, תופסת לי בזין ועוזרת לי לחדור לכוס החם שלך. אני משחרר את השד שלך ותופס ברגלך השמאלית, מרים אותה באוויר, בזווית, פותח לי צוהר בין רגלייך לנסר דרכו. את פולטת אנחה חזקה ויד ימין שלי מניחה את ידך להשען על הדלת ועולה לסתום את פיך, לבלוע את זעקות העונג שלך. את שואגת אותן לכף ידי. אני מגביר את הקצב. טוחן לך את הכוס, מרגיש אותך מתקשה לשמור על יציבות. למרות זאת את מוותרת על אחת הידיים עליהן את נשענת, כי את צריכה לענג את הדגדגן. אני מרגיש אותך נרעדת בזמן שאת משפשפת שם, אבל לא מאט את הקצב. הדלת וקירות התא רועדים. דלת חדר השירותים נפתחת. אנחנו מנסים לדמום, אבל לא מצליחים. אני מקשיב בקושי, מנסה להבין מה קורה בחוץ. כמה שניות והיא נסגרת - נשמע שהבחורה שנכנסה לפה התחרטה וברחה.

אני שוקע לתוך הכוס שלך. הפטמות שלך נמחצות כנגד הדלת, השדיים שלך נמעכים עם כל חדירה. עם כל הדיפה שלי האצבעות שלך נהדפות כנגד הדגדגן. אני חש את קולות האורגזמה שלך מתגברים לתוך ידי הימנית, וכשהם מגיעים לשיא, אני מרגיש אותה בוערת גם מתוכי, ממלא אותך מבפנים במנה נוספת של זרע משובח. אני יוצא ממך ואת מאבדת יציבות, קורסת על הקרקע באפס כוחות, הכוס שלך מטפטף על תחתונייך שמוטלים על הרצפה.

אני מנגב את הזין שלי משלל הנוזלים שמעטרים אותו ומביט בך בסיפוק בזמן שאת מתאוששת, תוחב אותו בחזרה לתוך המכנסיים. את מביטה בתחתונים הרטובים שלך כמה רגעים, ואחרי מחשבה קלה דוחפת אותם בכיס שלי - "אי אפשר ללבוש אותם ככה. תחזיר לי אותם נקיים". את מתארגנת במהירות, מיישרת את השמלה ועוטה ארשת מהוגנת כמיטב יכולתך, ומסתלקת בלי לומר מילה נוספת.

חייב לשתף באחד הדברים המדהימים שנתקלתי בהם (ותודה למי ששיתפה אותי ).

סטויה, אחת הבחורות המסעירות והיפות ביקום, מדגימה משהו שקצת מזכיר את הסיפור האחרון שלי. לא פורנוגרפי אבל אירוטי במידה קיצונית.

ממליץ מאוד לפתוח באיכות גבוהה, להרחיב למסך מלא, ולהצטרף אליה.

(הזמזום ברקע הוא צלילו של של הוויברטור שמענג אותה מתחת לשולחן)

אוח, היא כל כך יפה כשהיא גומרת.

קטעים נוספים בערוץ היוטיוב הזה.

כוכבת הסיפור הקודם ביקשה ממני לעולל לה דברים מלוכלכים בהרבה בפעם הבאה. אני לא נוהג לסרב לה, ולכן אני שמח לפרסם פה את סיפור ההמשך. מזהיר שהוא עלול להיות קצת תוקפני וכולל אלמנטים של השפלה, אבל זאת פנטזיה והכל הולך :)

ועוד הערה אישית לפני שמתחילים - לא פשוט לכתוב את הסיפורים האלה (אפילו די קשה חיחי) והמוטיבציה העיקרית שלי היא להסב לכן עונג. אז אם קראתן ונהניתן, אל תתביישו לספר.

***

הימים הבאים היו מביכים למדי. ענבר הסתגרה בחדרה וחמקה מכל התקלות בשותפתה. לעיתים מור תהתה האם היא בחיים, אבל לא היה דחוף לה לברר. הבושה אכלה אותה וזה היה סידור נוח.

למחרת אותו הלילה טכנאי המזגנים הגיע סוף סוף, ומור יכלה לחזור ללמוד בימים ולישון בלילות. בלילות המזגן דלק, החלונות היו סגורים והתריסים מוגפים, ולמרות זאת היא הייתה בטוחה שהיא שומעת את איתן משכיב עוד בחורה בבניין ממול. פעם אחת היא הייתה בטוחה שהיא שומעת את ענבר נאנחת בהיסטריה, אולי חזרה לקבל את מה שמור גזלה ממנה, ואולי זה רק דמיון, כי בפעם אחרת מור שמעה את קולה שלה.

המבחן התקיים ביום חמישי. הוא לא הלך כל כך טוב. בתור התחלה, כשמור נכנסה לאולם הבחינה היא זיהתה לא פחות מחמש בחורות שונות שהיא ידעה איך הן נראות בעירום, מה התנוחה האהובה עליהן ואיך הן נשמעות כשאיתן מזיין אותן. הבן זונה הרס לי את החיים, חשבה מור בזמן שהתיישבה בכיתה וניסתה לשנן שוב את מה שידעה על חומר המבחן. אבל רק כשקיבלה את טופס הבחינה, הבינה מור עד כמה חמור מצבה. השאלה הראשונה עסקה בציור שמור למדה עליו לפני שבוע, כשאיתן השכיב איזו בלונדינית שנאנחה באקסטזה חריגה. מור ניסתה לכתוב כמה מילים, אבל לא הצליחה להתרכז בדבר מלבד זיכרון זעקות העונג שהדהדו מחדרו של איתן כשהבלונדה גמרה בפעם השנייה או השלישית. היא הרגישה את תחתוניה נרטבים, והחליטה לחזור לשאלה הזאת אחר כך. בשאלה השנייה היא התבקשה לכתוב על יצירה אותה למדה במוצאי שבת, כשאיתן זיין את הבחורה שישבה שלוש שורות לפני מור, ונראתה מאוד מרוכזת במבחן, כמעט כמו שהייתה מרוכזת כשרכבה על איתן לפני כמה ימים, גבה העירום פונה אל החלון של מור, בדיוק כפי שהוא פונה אליה כעת. מור בהתה בה כמה רגעים, חולמת בהקיץ, והתעוררה רק כשהרגישה את אצבעותיה מלטפות את הדגדגן שלה דרך תחתוניה הלחות. היא התנערה, מיהרה להוציא את ידה השמאלית מהחצאית הקצרה, ודלגה אל השאלה השלישית. שאלה זו נגעה בתמונה שמור הפסיקה ללמוד באמצע כשהזין של איתן מחץ את ענבר על הקיר באותו הלילה, בדיוק לפני שהיא קמה והלכה ללמד אותו לקח. היא לא הספיק לקרוא אותה עד הסוף לפני ששתי אצבעות כבר חדרו לתוכה, והיא פלטה אנחה דוממת.

מור הרימה מבט מטופס הבחינה והסתכלה סביב, חוששת שמא שמעו אותה. היא קלטה את מבטה החשדני של המשגיחה המבוגרת, שוודאי תהתה מה מור מחביאה שם מתחת לשולחן. בלי לחשוב, מור הוציאה את אצבעותיה מהכוס הרטוב שלה וסימנה בעזרתן שהיא מבקשת לצאת לשירותים. היא אולי תצטרך להשקיע כמה רגעים כדי לאונן שם כמו שצריך, אבל עדיף לגמור עם זה עכשיו אם היא רוצה להצליח להוציא משהו מהמבחן הזה.

היא צעדה בקצב מהיר, מותירה אחריה שביל טיפות של מיצי כוס שנשרו מתחת לחצאית דרך תחתוניה הספוגות מחרמנות. כשהיא התקרבה אל השירותים היא ראתה מרחוק חבורה שמחה מדי של גברים שהחליפו תשובות וחוויות ממבחן בפיזיקה. איתן היה ביניהם ונשמע היה שהלך לו טוב, למנוול הזה. החבורה התפזרה ואיתן נכנס לבדו לשירותי הגברים. מור הגיעה לצומת הדרכים, התלבטה לחצי רגע, ונכנסה בעקבותיו.

הוא עמד מול המשתנה, בגבו אליה. "אתה". מור נבחה עליו. הוא הפנה את ראשו להביט בה מעבר לכתף, עם אותו חיוך זחוח שדבוק לו תמיד ללחיים. היא הייתה סמוקה, נזעמת ומיוזעת בדיוק כמו באותו הלילה כמה ימים לפני. "את," הוא השיב בחיוך רחב.

"אני באמצע מבחן. לא מצליחה להתרכז. זאת אשמתך."

איתן התנער והסתובב לעברה, מפנה אליה את הזין הגדול שלו שעדיין היה שלוף מתוך המכנסיים. "אשמתי?" הוא שאל בהתממות נבזית.

הכעס מילא את כל פניה של מור באודם. "כן! למה אתה גורם לי לראות את הדברים האלה כל הזמן!"

"את לא אוהבת אותו?", איתן כאילו-נעלב, והתחיל להכניס אותו בחזרה. מור נבהלה "לא..!", היא אצה לעברו ועצרה אותו בידיה. "אני צריכה אותך בתוכי. עכשיו. מהר. אני באמצע מבחן."

"המממ. אני לא יודע," אמר איתן, בפירוש נהנה מדי מהמצב, "הוא קצת נעלב, את מבינה? את צריכה להוכיח לו שאת אוהבת אותו", הוא הניח יד על כתפה ודחף כלפיי מטה, מסמן לה לרדת על הברכיים.

"אין לי זמן לזה...", התחננה מור, התסכול ניכר בפניה.

"אז לא צריך", הוא המשיך לארוז את איבר מינו. בלי לחשוב פעמיים, היא הכניסה בלמה אותו בשתי ידיים והכניסה אותו לפיה. מור התחילה לינוק את הזין של איתן במהירות, כאילו חייה תלויים בכך. הוא תפס בשערה, ודחף את עצמו עד הסוף, אל מעמקי גרונה. היא כמעט נחנקה כשהזיקפה שלו גדלה, אבל המשיכה במלאכה מבלי לעצור לנשום.

דלת השירותים נפתחה. מור רצתה לעצור ולראות מי נכנס, אבל איתן החזיק אותה בשיער, מורה לה להמשיך. היא לא העזה להמרות את פיו באותו הרגע. "מה קורה אחי? אני רואה שאתה חוגג!", נשמע קול של גבר שמור לא הכירה. "כן, היה מבחן טוב", השיב איתן בקול יציב, מנהל שיחת חולין שממש לא נשמעה כאילו בחורה מוצצת לו את הזין במרץ. "וואלה? גם לי. היה בן זונה", ענה החבר של איתן. "מעולה אחי... אתה מוזמן להצטרף לחגיגה", השיב איתן. מור לטשה בו שתי עיניים שואלות בזמן שהיא יונקת אותו בתאווה. הוא לא השיב לה מבט. כעבור כמה שניות זוג ידיים תפס באגנה, הרים אותה לעמידת ארבע, והפשיל את תחתוניה הרטובים לחלוטין. "וואו, היא חמה אש אחי, מה עשית לה..." מלמטה מור ראתה חיוך זחוח נוסף על פניו של איתן, אבל עד שהספיקה להתרתח, החבר שלו כבר חדר לתוכה.

החדירה הייתה חלקה ומענגת. מור הייתה רטובה מאוד וקלטה אותו בקלות. הוא היה קטן מאיתן ופולשני מאוד וזיין אותה בחדוות כיבוש מופגנת. הקצב שלו היה מהיר וזה הסיח את דעתה ממלאכת המציצה. איתן השפיל מבטו לעברה ושלח בה מבט נוזף שלא משתמע לשתי פנים. מור לא התכוונה לאכזב אותו - היא הולכת לקבל מאיתן לפני שהיא יוצאת מהחדר הזה ויהי מה. היא המשיכה ללקק ולשאוב את הזיקפה של איתן בתאווה בזמן שחברו האיץ, טוחן לה את הכוס כמו שודד בנקים. אחרי כמה דקות כאלה, הוא יצא ממנה בבת אחת, וגמר על גבה, מכתים את החולצה והחצאית שלה בזרע. "תודה גבר, זה היה מעולה, תעשה חיים", הוא אמר לאיתן, ויצא מהחדר.

מושפלת, מיוזעת וחרמנית בצורה קיצונית, הוציאה מור את איתן מפיה ושאלה: "אתה מוכן לזיין אותי כבר?? אני באמצע מבחן!!"

איתן חייך, תפס בסנטרה וחיווה לה לקום. היא צייתה ברצון, תחתוניה עדיין מופשלים לקרסוליה. הוא תפס באגנה בשתי ידיים והעמיד אותה מול המראה, משעין אותה על השיש. הוא הוריד את חולצתה וחלץ את שדיה מהחזייה. ביד אחת הוא חפן את שד שמאל שלה בכוח, בשנייה סטר לישבנה, בדיוק במקום בו סטר בזיון הקודם שלהם, משחזר את אותו הסימן האדום. בלי להתמהמה, איתן תפס באיבר הזקור והרטוב מרוק שלו ודחף אותו בכוח לתוך הכוס של מור. היא נאנחה בקול. כן, סוף סוף. היא לא הייתה בטוחה אם אמרה את המילים או רק חשבה אותן. הוא צבט בפטמה השמאלית שלה והתחיל לזיין אותה בקצב מול המראה. היא ראתה את שדה הימני מתנדנד והביטה היישר אל פניה של עצמה כשאיתן נכנס ויצא ממנה, ראתה את מבטה מזדגג ונכנע לעונג בזמן שהוא חודר אליה. איתן תפס בטוסיק של מור, מייצב אותה בכוח כנגד השיש, ונשך בעדינות באוזנה. "מתי תלמדי כבר לא להתחצף? למה אני צריך לחנך אותך כל פעם?" מור לא הצליחה להשיב. מיציה נזלו וקצפו לאורך הזין של איתן. היא רק רצתה לגמור כבר ולחזור למבחן. הזמן אזל לה. איתן לא הלך לשום מקום, משך את הרגע. רגליה של מור נפרדו זו מזו, מותחות את התחתונים כמעט עד קריעה. היא גמרה סוף סוף, אבל המשיכה להזדיין עוד כמה דקות, עד שאיתן הועיל בטובו למלא אותה בזרע חמים ורטוב.

הוא יצא ממנה. בלי להתמהמה, מור התכופפה להרים את התחתונים, שלא נשאר מהם הרבה, דחפה את שדיה בחזרה לתוך החזיה, שמה עליה את החולצה ונמלטה מהשירותים בלי לומר מילה.

כשהיא חזרה לאולם היא קיבלה כמה מבטים מוזרים. טוב, היא באמת נעלמה לזמן לא קצר. היא נסתה לשמור על קור רוח וחזרה אל טופס הבחינה שלה. המבחן זרם הרבה יותר טוב והיא הצליחה להתרכז ולענות היטב על רוב השאלות. הזמן נגמר לפני שהספיקה להשלים את הבחינה, אבל היא ציפתה לציון טוב על השאלות שהיא כן הספיקה לפתור. מבטים מוזרים נלטשו לעברה לאורך כל הדרך חזרה מהקמפוס והיא תהתה מה כולם רוצים ממנה. רק כשהגיעה הביתה ונכנסה למקלחת, הבינה. היא לבשה את החולצה הפוך, וממש על בטנה היה כתם ענק של זרע של גבר זר.

***

אם בא לכן עוד, סיפור ההמשך נמצא כאן.