כואב לי הגרון. כבר שבוע.
ראשון-שני לא זזתי מהמיטה - רק תה ומנוחה.
הכאב התמתן ונרגע ככל שחלפו הימים, ועכשיו -
קאמבק.
* *
בשבועות האחרונים אני מנסה לדחות את השינה כמה שיותר לעומק הלילה.
מעסיקה את עצמי באינספור עיסוקים שוליים, זניחים ולא מהותיים בעליל
העיקר לא להיכנס מתחת לשמיכה.
אין לי בעיה להרדם, כשאני מחליטה.
אבל.. הבעיה היא שאין בי עניין להחליט.
מוצאת את עצמי מותשת אל מול המחשב או הטלוויזיה,
מתחילה את הלמחרת שפוכה.
זו לא פעם ראשונה שזה קורה,
אך בעבר ידעתי מדוע.
לא רציתי להתמודד עם המחשבות של-לפני-השינה
ניסיתי לברוח מהמחשבות, מהעצמי
ועכשיו?
אולי אני בורחת מהכלום שממלא את היום שלי. מנסה להאריך את היום ככל הניתן
מקווה ש..אולי,
פתאום,
תמצא הגאולה.
דאוס-אקס-מכינה ממש.
ואולי..
אני חולמת בהקיץ..
* *
אני מאמינה בקשר גוף-נפש.
כשלנפש רע, הגוף ישקף זאת.
ולנפש שלי רע, והראי הוא הגוף
שלי, הגרון שלי, הכאב. שלי.