עייפה. ממש.
אחרי לילה של 3 שעות שינה, יום עבודה מתיש ולימוד למבחן בבית.
אבל בקטנה. נושאים חשובים יותר עומדים על הפרק.
חושבת שהגעתי להחלטה להגיד שלום למר בחור.
2 סיבות עיקריות -
מרגישה שהוא לוחץ
יודעת שהוא הרבה פחות ממני בפן הדתי
לא סגורה על מי משתי הסיבות מהותית יותר בשבילי,
אבל השילוב של שתיהן יחד.. לא עושה לי את זה יותר.
לא כיף לי לשמוע שכל החברים שלו כבר יודעים מי אני,
שאמא שלו מכירה את השם שלי, שהוא מדבר על 'הקשר שלנו'
ושאחרי שאתמול בלילה אמר שלא יהיה לו זמן אליי כל השבוע
פתאום היום הוא שואל אם בא לי לראות אותו..
כבר אמרתי לו בפעם הקודמת שאני טיפוס שלא סובל לחץץץ,
ועוד במיוחד כשאני לא בטוחה ב'קשר' הזה.
בעיני הוא דיי עובר את הגבול. כולה דייט שני! הלווו.. ת ר ג י ע
האישיו הנוסף - הדת, מותיר משקל כבד לא פחות.
הבחור מדבר על שאיפות, ועל התחזקות..
בנינו - גבר אחד כבר האכיל אותי לוקשים. לא קונה את זה.
כשבפועל אתה אפילו לא מניח תפילין,
במה בדיוק מתבטא הצד היישומי של האמונה שלך?
אני יודעת שגמני לא בדיוק צדקת יסוד עולם, ובכל זאת.
השתדלות מעידה על כוונה. דיבורים מעידים על.. ריק.
צ'ק בלי כיסוי.
כשקיבלת כבר אחד כזה, כל השאר מחוייבים מחמת הספק, עד שיוכח אחרת.
אחלה טיימינג(: מחר יהיה ה-5.5
לפני 3 שנים בדיוק היה הדייט הראשון שלי ושל המיתולוגי.
פריט מידע לא מהותי בעליל. ועדיין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
