הרגשה של חוסר אונים.. הרגשות מציפות אותי..

ואני נחנקת.. כי אני לא רוצה לגרום ליותר גרוע,אם טוב לו,סימן שטוב לו גם בלעדיי.

אז למה לי עדיין לא טוב ואני זקוקה לו,לאו דווקא בתור אהבה אלא בתור ידיד ,בתור

ידיד נפש.. בתור בן אדם.

משהו לא בסדר אצלי ......

עדכון.

שיר חדש שכתבתי שממחיש את כל מה שאני מרגישה כרגע.

אין לו עדיין שם.

אני נושמת את נשימתך,

ללא אוויר,בסכנה.

מנסה לשרוד את אהבתינו.

מעבירה את הזמן לאחור

הזכרונות רצים,לרגעים הכי טובים,

לרגעים הכי קסומים,והם נעלמים.

עכשיו רק רע,עכשיו רע לי

מסתכלת עם עיניים דומעות לעתיד

לא רוצה לדמיין זאת בלעדייך.

לך טוב,מסתפק בלראות,לגעת ולברוח.

נפש אחת היינו,שלמה,גדולה,בוערת.

האש התכבתה והחסרת את נשימתך,

אתה עכשיו ללא אוויר,בסכנה

ואין מי שיבוא לקראתך,אין מי שיציל אותך.

שרדתי ,ניסיתי,הצלחתי גם בלעדייך,

אתה זה שלא תצליח לחיות כאן בלעדיי!