ואנחנו כמו רובוטים
מתנהגים לפי כללי האהבה,האסורה.
אנחנו כמו רובוטים
מתנהגים לפי המחשבה,באכזבה,
מנסים להדחיק את רגשות האהבה,ללא הצלחה.
הלב מפוחד,משותק,מרוסק..נשבר לרסיסים..
קטנים,קטנים,כמו ההרגשה שלי כרגע.

הולכים הלוך ושוב למקום הכי כואב
שנקרא הכאב,נותנים לנו פקודות,משימות
מעייפות,מייסרות,
מכאיבות לא פחות מאי היכולת להשתלט על החיים,שלנו.

ואנחנו כמו רובוטים בעלי לב
אנחנו רובוטים שרק רוצים להתאהב.
אנחנו רובוטים חסרי רגשות
המדחיקים את הפחד מלהתאכזב,לפחות.
מכניסים הכל בפנים עמוק.

אנחנו רק רוצים-
להפתח,
להתרגש,לחוות את האמת.
רוצים-
לאהוב מקרוב
לשנוא - כמה שיותר מרחוק.
להתחמם כשקר
להתקרר כשחם.
להזיל דמעה ועוד אחת,לבד,בנפרד.
להיות ביחד כשעצוב,
להיות לחוד ברגע כאוב.
להיות אוהבים,נאהבים כי גם לנו מותר.
להתמסר ללב אך לא לחזור לעבר.
רוצים-
אהבה אמיתית,טהורה,קסומה
כמו באגדות,היא תפתח לנו את כל הדלתות.
אנחנו לא רובוטים,אנחנו בני אדם,אנושיים
אשר לא מצליחים להדחיק את רגשות האהבה.
עם קצת אמונה- גם לנו זה יגיע.
עם קצת תקווה-גם לנו זה יקרה,
לכל אחד מגיע בסוף הרגע הזה.

אנחנו...
בני אדם פועלים לפי המחשבה
אנחנו..
מרגישים את כל מה שהיה.
אנחנו..
בני אדם שמסרבים לפעול ע"פ המחשבות,
אנחנו....
הרובוטים של הרגשות.
גם בנו זה יפגע..ממש במטרה.
זה יגיע,היא תגיעה..
האהבה.