האמת בין אהבה לשנאה -קטע חדש שכתבתי.

איך אף פעם לא מבינים מה האמת בין שנאה לאהבה.
מרחפת מעל בועה בין הטוב לרע.
מחפשת פינה קטנה להסתתר בה מפני הגשם הנורא.

לרוב,מי שאוהבים לוקחים כמובן מאליו
כאילו הוא יהיה שלך לעד.
כנראה שטעיתי ההיפך,ציפיתי ליותר מידי,המשחק הזה כבד עליי.
נושמת נשימה עמוקה,מתרכזת כרגע במחשבה,שום דבר אינו עובד שם.
נחה..עוברת לחדרי הלב..שם הכל התרחש.
מתכנסת בתוך עצמי אומרת לליבי "דיי! ,מתי תפסיק לעבוד עליי?!".

כשאוהבים זוכרים הכל,אושר,שמחה.
וכששונאים מורגשת האכזבה,ההשפלה.
כשאוהבים מתעסקים בשטויות,בריבים עם אחרים,עם האנשים שחשובים
והם פתאום נעלמים!.

השקט חודר לי לעצמות,הרגשת החמצה שכזאת.
איך מנעתי את זה מעצמי?איך נתתי לאהבה לפגוע בי,
לטפס עליי,להתרסק מול עיניי לחמוק מבין זרועותיי.

ורציתי לעוף,למעלה,לשמיים.
לצרוח,לברוח..לפרוש כנפיים ולשכוח מהכל.
לשכוח אותך..על הדרך בה הכרתי אותך.
אך זה לא ביכולתי
ביכולת הרצונות שלי.
אצלי אתה עוד קיים
מבטיחה אצליח להתגבר עלייך עם הזמן.

בשנאה הכל ניתן לבחירה,
להיות חופשייה,לחפש לי דרך חדשה.
באהבה הכל חסום,אטום,רדום..
כמו האהבה שלי אלייך.

וזאת האמת בין אהבה לשנאה
לא יכולה יותר לחזור חזרה.
שונאת,אך אוהבת,
אוהבת ושונאת

* רצוי  לשמוע את השיר בזמן הקריאה.

שותק,מפחד,משתוקק לראות אותי.
נעול בעצמך,אף אחד אינו יכול להכנס לתוך ליבך.
תפתח את פצעייך הגדולים,
שרק הולכים ומתעצמים עם השנים.
ואני עדיין פה,יושבת,מחכה.. רק לך.


עומד מול הים,שומע את הגלים
עולים ויורדים,מתחזקים ומתחלשים ,כמוך.
אתה שט לעבר האופק לחפש את הטוב שבך .
לא מוצא שום דבר מלבד החרטה שנשארה
עמוק אצלך,עמוך בתוך נפשך.


אני מרגישה את כאבך
אך מפחדת לאבד שליטה,להסחף באהבה.
תמיד תשאר לך פינה קטנה בחדרי ליבי,
אף פעם לא תרצה להיות במקומי.


ואני שטה איתך..
שנינו במקומות שונים,כרגע,נורא מתגעגעים.
אך יודעים ששום דבר אינו יחזור להיות
למה שהיה בעבר.
הפחד של שנינו לא יגבור על דבר,
ואף אחד לא יעזור.
התחלה חדשה,לך כבר לא מחכה.