DASI:D

סתם יצא לי כזה עכשיו להיסתכל על בלוגים.. כי אני לא הרבה פה והכל...

וזה וואחד חפירות חחח..., וזה מתחלק לבלוגים על משהו אחד מסוים להקה וכאלו..

בלוג שמספרים בו על חוייות (הכי פנאן), ובלוגים עמוקים כאלו שזה גם סבבה...

יש גם את הכל ביחד...

אבל יש כאן בלוגים כל כך חסריי פנואטה ילדים קטנים (בלי קשר לגיל) פשוט

מחרפנים אותי חחח מדברים על בעיות כל כך מפגרות שלהם עזבו גם הבעיות

שלי הם לא הסוף, אבל רוצים להתאבד משטויות והכל דיבורים, אין אין לדפוק תראש בקיר..

לאן הלכה האופטימיות?? או שהם סתם מנסים למשוך תשומת לב...

בקטנה כולנו נתבגר בסוף ונבין שהעובדה שיש זמן לכתוב בלוג וזה שביכלל יש לנו מחשב

זה דבש וסוכריות..

לא קשור לזה..

לדבר לדבר לדבר ולא לעשות? עדיף לעשות לא..

אין לי אומץ או שמץ..