איך אנחנו אוהבים לסבך דברים נכון אני באה לכתוב ואני מרגישה שונה כשאני כותבת..
המימוש של המחשבות שלי לא באמת מתממש פה אבל אני חייבת להביע את עצמי איפשהו
ואני לא מרגישה נוח לחפור לחברים בדרך כלל אני מנסה לפתוח את החוט מחשבה שלי לראות
ממה הוא מתחיל לאן הוא מתמשך על מה בעצם אני חושבת הכל כלכך מהיר קשה לי לעקוב
אחריי המחשבות האלו שלי ואיך זה שהכל נישכח ממני ככה, ובכל תקופה בחיים יש דבר אחד
שהוא החשוב ביותר כן אז כרגע אצלי זה החברים לשמור עליהם לתת להם להרגיש טוב עם עצמם.
בדרל הכלל הדבר החשוב ביותר בחייך זו היא האהבה, אז איך זה שאתה פתאום ניכנס לי עוד פעם
למחשבות יש בך משהו, גאד מה ניסגר איתי.. גם כשאנחנו מדברים זה יבש חסר עומק או אנרגיות..
אוליי ביגלל זה אתה שם אתה מסקרן אותי איך לפתוח את הלב שלך ולתת לי להיכנס אליו..
זה לא הגיוני שזה ככה אבל שוב מה כבר כן הגיוני? זה כיף הלא הגיוניות הזו היא גורמת לך לפחות
שעמום הפתעות זה טוב...
אין לי שום בושה כנראה שבאמת אין לי לא צריך להיות לי מה יצא לי מזה כלום? וכלום זה רע לא..
טוב אני חופרת לאוויר אחח האוויר..
חשבתי על משהו לפניי כמה ימים, אני תמיד מנסה להיות סבבה עם אנשים להכיר אותם הם אותי שיואהבו
אותי שאני לא יביע להם שיעמום אך למה תמיד עם בנות יש לך הרגשה כזו של חשדנות.. כי הן יותר אינטרסנטיות
אני תמיד שואלת את עצמי האם היא צריכה משהו או רוצה לדבר.. ואני אוהבת ישירות צביעות מגעילה אותי
יש משו בבנות שהוא רע לא לכולן אוליי זה לא רק בנות אני סתם מכלילה..
בכל מקרה זה לא נפל עליי סתם בניי אדם כאלו לא חסר.. אני רק מתרחקת..
מה באתי לפה ביכלח מה אני מבלבלת.
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
