כאילו כאן.

איך תמיד מבין שתינו רק אותך רואים וזוכרים.

אני שונאת ללכת איתך , לכל מקום ולא בגלל שאני שונאת אותך בגלל שרק עלייך תמיד מסתכלים ואותך תמיד זוכרים .

לא משנה כמה אני אראה יפה ואיך אני אתנהג, תמיד יראו רק אותך ותמיד בין כל החברות את תלכי למישהי אחרת ואני כמו תמיד נשארת לבד.

חבל ... חבל שאת ככה מושפעת מהסביבה אני יודעת שאת יודעת שאת לא כזאת.

אני שונאת את הרגעים האלה אני שונאת להיות לידך . ואז כמו תמיד כשאני תקועה בין 2 חברות ל2 חברות שלא מפסיקות לדבר אחת עם השנייה אני רק רוצה שהאדמה תבלע אותי ואני לא ארגיש את ההשפלה הזאת ואז כמובן .. אני שותקת.

אני מפחדת שזה ימשיך ככה בעתיד ולא רק איתך אלא עם כל אחת .

אני רוצה לשנות את זה אני שונאת את המצב הזה.

הייתי רוצה שפעם אחת , אחת יסתכלו גם עלי ויזכרו גם אותי .

כל המצבים האלה גורמים לי לנסות פחות ופחות לדבר עם בנים , רק לא לצאת מטומטמת .

נמאס לי באמת שנמאס לי שכל מי שמסביבי הולך לו ורק לי אף פעם זה לא מצליח.

ואני באמת לא מכוערת.

***

ואתם, בבקשה בבקשה אל תכתבו לי תגובות כמו " אז אל תסתובבי איתה " או דברים כאלה כי זה לא קשור בכלל.