כאילו כאן.

אין דבר שאני יותר רוצה עכשיו [ או בכלל ] מלשיר.

דווקא ברגעים הכי קשים ומבאסים בחיים אני לא מוצאת את המילים להוציא ולפרוק את מה שאני מרגישה.

דווקא עכשיו כשאני מרגישה ככ חרא בזמן האחרון אני לא מוצאת את המילים והחברים לפרוק אצלם את מה שאני מרגישה..

אז פשוט ברגעים כאלה, אני פותחת את הרמקולים בשיא הווליום , שמה שיר ופשוט... שרה.

זה מוציא הכל, פשוט הכל.

כל המילים שאני מנסה לאסוף ולאמר שיבינו אותי, שירגישו את מה שאני מרגישה אני פשוט מוציאה דרך השירה.

ובזמן האחרון אני מוצאת את עצמי פורקת את מה שאני מנסה להגיד בשירה יותר מדי..

חבל.. חבל שאני לא מוצאת את החברות [ חברים? ] להסביר להן את מה שאני מרגישה..

אני מרגישה ככ לבד בזמן האחרון .. אף אחד לא מבין , אף אחד לא מקשיב .. 

וכמובן שאי אפשר לסיים פוסט בלי להזכיר;

יום השואה ולגבורה, 6 מליון יהודים ..

יהיה זכרם ברוך.