ככ הרבה רגשות וככ מעט מילים.
דווקא כשאני צריכה את המילים אני לא מוצאת .
נמאס לי מהכל פשוט הכל.
אפאחד לא מבין
אפאחד לא מקשיב
לאפאחד לא אכפת
כולם צועקים
לא מבינים
לא חושבים
לא רואים
אין חיוך
אין דמעה
אין אהבה
אין צחוק
אין שמחה
הכל מעורבב כמו שייק פרות מסריח שמרב טעם לא מרגישים כלום
מתסכל פשוט מתסכל
אני מתוסכלת כ"כ
למה אף אחד לא רואה
אני כ"כ צריכה מישהו עכשיו..
ודווקא עכשיו אף אחד לא כאן
וגם אם מישהו רואה את זה הוא גם ככה לא מגיב או בכלל חושב לעזור ( וכן זה לאנשים ספציפים שכ"כ איכזבו )
לא נורא
אני חזקה
ואני אעבור את זה
כמו שעברתי את זה שנה שעברה
לבד
ויבוא היום
וגם אתן תצטרכו אותי
ואני לא יהיה פה
בשבילכן (ם)
( לכולמוטומיוזיקהמסריחשלכןשאפילולהזמיןלאיכלתן. )
דווקא במקום שאמור להיות הכי שקט והכי אמיתי
אני מוצאת את עצמי בהרגשה של לברוח
פשוט לברוח משם
אין לי כח לצעקות שלהם
הם עושים לי כ"כ רע
כולם פשוט כולם
אולי תעזבו אותי בשקט?
אני רוצה שקט
אני לא אוהבת רעש
אני לא אוהבת בלאגן
אני פשוט רוצה שקט
אה כן.. ולדעת שיש לי מישהו (מישהי) מאחוריי שכשאני אצטרך אותה ברגעים הכי גרועים היא תקרא פה והמקסימום שתעשה זה להגיב.
במקום מסוכן שנקרא לו הארץ
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
כי למרות שיש שמש יש הרבה אנשים אפורים
במקום די מגעיל שנקרא לו הבית
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
כי למרות שיש כסף יש הרבה אנשים עניים
עכשיו מעונן
אנחנו דור מזויין עכשיו מעונן
רוצים ללכת מכאן
אנחנו דור מזויין
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עליסה בארץ הפלאות.