כאילו כאן.

אני פשוט חייבת.

חייבת לעלות את הביטחון העצמי שלי .

כמה שחשבתי שהוא יחסית גבוה ... הוא ממש אבל ממש לא.

ביום רביעי יש לי את ההזדמנות, למרות  כל החששות והלבטים אני חייבת.

ואם זה ייכשל ואני יודח אני לפחות אלמד.

אני פשוט חייבת , יהיה לי הרבה יותר קל אח"כ.

אני כ"כ רוצה.. באמת שאני רוצה .. אבל אני מפחדת מדחייה.

כמה שחשבתי שבתוך תוכי אני שונה מאיך שאני מתנהגת, בחוץ? אני בדיוק אותו הדבר.

ואני שונאת את זה .

אני רוצה לשנות אתזה.

ואני אעשה את זה ,אני אלמד לאהוב את עצמי עד הסוף [ולאיוםאחדכןויוםאחדלא] ולעריך את עצמי עד הסוף ולממוד שגם אני יכולה.

כןכן.. אבל הכל רק דיבורים אני חייבת ליישם את זה.. כבר הרבה זמן אני יודעת את זה ועכשיו הגיע הזמן באמת ליישם את מה שאני יודעת. לא?

אז.. בהצלחה:)

אגב, בקשר לפוסט הקודם הדברים קצת ישתפרו:)

***

בתקווה שהפוסט הזה לא יימחק בזה שאני אחשוב ששוב כתבתי משהו מטומטם.

נמאס לי . ממש נמאס לי.

אני מרגישה לבד מדי. ממש לבד.

לא רק זה גם נמאס לי לחיות בתוך הבית משוגעים הזה.

כל היום צועקים פה ומשתגעים. (לא שזאת משפחה משוגעת , היא לא.)

אבל דיי כמה אפשר?

פשוט נמאס.

גם כשאתה חושב שאתה מסובב חברים וחברות אתה מגלה שאתה פשוט לא.

אני מרגישה כ"כ לבד בזמן האחרון..

את החופש הזה בכלל לא ניצלתי . כולם בילו ונהנו ורק אני נתקעתי בבית או שהייתי חולה.

חוץ ללכת פעם אחת לת"א לא עשיתי משהו משמעותי בכלל.

הייתי שמחה למצוא לי סביבה אחרת .

אני כבר לא אוהבת את הסביבה הזאת.. לא ממש.

בין כל החברים שלי נמצאים עוד חבריות קטנות שאני לא מרגישה שייכת אליה.

כמו תמיד גם היום הייתי צריכה מישהו ללכת איתו וברור שכמו תמיד אף אחד לא יכל .

לא רק זה גם אני מרגישה כ"כ מכוערת.

טוב .. אחרי תספורת נוראית איך אפשר שלא להרגיש..?

אני מרגישה רע ורע לי.

אני רוצה שזה ישתנה , אני לא רוצה להרגיש ככה.

אני רוצה להיות מאושרת.

מישהו יודע איך עושים אתזה?

***

יופי, ודווקא עכשיו באים אורחים

ואני צריכה להראות הכי שמחה בעולם. רק שלא יחפרו לי במוח.

מוזיקה.

אין דבר יותר טוב מזה . פשוט אין.

***

אני מצטערת שאני כותבת כ"כ קצת^^

פשוט כל פעם שאני כותבת ולאחר מכן קוראת את מה שכתבתי זה נראה בעיניי כמו שטות מוחלטת.

אז אני מעדיפה לכתוב קצת ולעניין.

חוצמיזה, אני כמעט בטוחה שכמה אנשים שלא צריכים לקרוא כאן קוראים. ( או שלא? )

מאוד מקווה שלא .

בכל מקרה אין לי דרך לדעת אם כן או לא אז אני פשוט כותבת קצת.

גם המוזה שלי נעלמה לי ..

כבר הרבה הרבה זמן שאין לי מוזה וגם אם היא מגיעה , כשאני מתחילה לכתוב היא נעלמת.

פעם בכל רגע היא הייתה ועכשיו פשוט היא כבר לא מגיעה.

אוף מוזה תחזרי. אי אפשר בלעדייך.

***

תמשיכו להנות לכם את ימי החופש האחרונים *עצוב*.

כןכן, אנחנו חוזרים לימים מלאי מבחנים ועובודות ( הוו לא. )

...