כבר כתבתי את זה כאן אבל הרגשתי צורך לשים את זה שוב .
והפעם פלוס השיר הכי מרגיע ויפה שיש ...

הוא קרא תיגר על מעמקי הגיהנום
וכעת הוא חי את הגיהנום שבחיי היום יום
' בואו נקפוץ אל תהום הזיכרונות שלנו ' הוא אמר
כשהחלומות היו עדיין פעימות ליבנו והאוויר החם ליטף את עורינו
והם עדיין חושבים ש "דרך האנגלים" הנידחת תוביל אותם אל התהילה
הם חושבים שעוד יזכו ליראות את חופי אפריקה
עורקי העולם סוחפים את הדם שלך כמו נהר שעלה על גדותיו
והעלה רהיטים , צעצועים ובגדים של אנשים שטבעו
ואני עדיין מאמין שהלב שלך יכול להיות הבית הריק
שבקצה המדרכה שבו המזל מגיע רק מידיי פעם
בני הארץ עדיין אבודים על האדמה
מאמינים שליבם הוא כוכב לכת
מילות הקיץ ההוא חוזרות שוב
כמו גלים עייפים
והשפיות היא ילדה חולה ואני מאכיל אותה בזהירות
זה הזמן לרוצחים היא לוחשת
ואני מודיע על גשמים וסערות
מודיע על העתיד בעודי מסתכל על העבר
כמו מפה של יבשות שקועות בתוך הים
לבד .