ואו, סוף-סוף השבוע הזה נגמר. כמה ימים אחריי שסבא שלי נפטר, אבא הוציא אותי מהבית ספר וסיפר לי שגם בעלה של דודה שלי נמצא מת בבוקר. זה הכניס אותי לסוג ענק של שוק ולא היה לי כל-כך איך להתמודד עם זה. לא הייתי קרובה אל הדוד הזה, אבל בכל זאת. נשארו לו שלושה ילדים מתוקים קטנים שלא יראו יותר אותו. זה מה שכאב לי.
ואתמול הייתה עצרת ליצחק רבין בכפר סבא. החזקתי את עצמי ערה רק כי היו שם מצלמות ויהיה מאוד פאדיחות אם יקלטו את זה. ואחריי העצרת נסענו לתל-אביב, היינו במוזיאון הפלמ"ח. האמת? אני לא זוכרת כלום מהסיור. החברה המדהימה שלי עשתה לי הפתעה ונכנסה לשם. הקבוצה שהייתי איתה [נצרת-עילית] היו הומופובים מגעילים. נכנסתי איתם בגלל שהיו חסרים להם בקבוצה, ורציתי שיהיה לי חצי שעה עם החברה שלי. בכל מקרה, הוציאו אותם משם ונשארנו איזה 7 אנשים.
היא נתנה לי את המכתבים שהיא כתבה לי עד אתמול [היום היא הספיקה לכתוב עוד, פאק כמה היא מדהימה] וכשראיתי אותה היו כאלה 5-6 שניות של שוק מהצד שלי, ואחריי זה דפקתי לה את החיבוק שהייתי צריכה. אוח היא כל-כך מדהימה. החיוך האצילי שלה ממכר כל פעם מחדש. והנשיקות שלה. פאק. אני מאוהבת בה.
כשהרגשתי את הזרועות שלה כרוכות סביבי, ידעתי שמשם זה רק יכול לעלות. כאילו כל הלחץ שהיה לי כל השבוע הזה, יורד לאפס ואני עם המחשבות מכוונות אלייה. וכשהיא ישבה בין הזרועות המחבקות שלי. רק להגן עלייה מפני העולם, שאף אחד לא יתקרב - היא שלי.
אני אוהב אותך, טליצ'ו קטן, חתיך ומדהים שלי.
3>
וכל החודשיים הלא ברורים שלנו - נעלמו בן רגע.
["היא רק שלי עכשיו, היא בתוכי....."]
מה נפסלת יא לסבית.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חצי_וחצי_אימפריה_XD