לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Simply Me-XD-Good or Bad


"the world would be a lonley place without the one that puts a smile on your face" (mCfly)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2010

Years go by and time just seems to fly, but the memories remain.


כ"כ מוזר בזמן האחרון.

הזכרונות שלא מפסיקים לעלות לראש,

התכניות לעתיד...

אני מרגישה כאילו אין לי זמן לנשום.

לפעמים אני צריכה לקחת לעצמי יום חופש,

כדי באמת לאחות את הגוף ולחזור לעצמי.

השבוע שלי כ"כ עמוס, שאני מתמוטטת!

כל מה שאני רוצה, זה לחזור לאותם ימים בספטמבר.

שהיינו משחקים בחוץ.

שלא היה איכפת לנו מה יקרה.

שלא היה לנו מה להפסיד,

אלא המון מה להרוויח.

השנה עומדת להיגמר.

כ"כ מהר.

שוב, הגיעו הרגעים המוזרים.

הרגעים האלה של הנוסטלגיה.

הגעגועים.

הרגעים שאני מרגישה לבד.

אבל כמובן, אני אף פעם לא לבד.

המוזיקה שלי איתי, והאל שלי איתי.

אני יכולה פשוט לקחת לעצמי 15 דקות,

לנגן בגיטרה, ולשחרר הכל החוצה.

לקחת דף ולכתוב עליו את כל העולה לראש.

הוא לא כועס, הוא מבין, אני יודעת.

היום איבדתי דבר שהיה לי מאוד חשוב, רגשית.

ואני לא יודעת אם אחזיר אותו אליי אי פעם.

היום הזה, לא יודעת אם זה סתם פסיכולוגי,

אבל כל היום, היה יום רע.

למרות שכן, עם הדרכים המפותלות של אלוהים,

הוא יודע להעביר מסרים ברורים מאוד,

גם בימים הרעים.

אז כל מה שאני מקווה,

זה שהכל ייסתדר, ושמחר, הכל יהיה בהיר יותר.

 

השיר הבא הוא שיר מדהים של Daughtry.

הוא נקרא September.

 

 

How the time passed away? All the trouble that we gave
And all those days we spent out by the lake
Has it all gone to waste? All the promises we made
One by one they vanish just the same

Of all the things I still remember
Summer's never looked the same
The years go by and time just seems to fly by
But the memories remain

In the middle of September we'd still play out in the rain
Nothing to lose but everything to gain
Reflecting now on how things could've been
It was worth it in the end

Now it all seems so clear, there's nothing left to fear
So we made our way by finding what was real
Now the days are so long that summer's moving on
We reach for something that's already gone

Of all the things I still remember
Summer's never looked the same
The years go by and time just seems to fly by
But the memories remain

In the middle of September we'd still play out in the rain
Nothing to lose but everything to gain
Reflecting now on how things could've been
It was worth it in the end

We knew we had to leave this town
But we never knew when and we never knew how
We would end up here the way we are
Yeah we knew we had to leave this town
But we never knew when and we never knew how

Of all the things I still remember
Summer's never looked the same
The years go by and time just seems to fly by
But the memories remain

In the middle of September we'd still play out in the rain
Nothing to lose but everything to gain
Reflecting now on how things could've been
It was worth it in the end 

 

איך הזמן עבר?

כל הצרות שעשינו,
 וכל אותם הימים שבילינו בחוץ ליד האגם.
האם הכול התבזבז?

כל ההבטחות שהבטחנו.
אחד, אחד הן נעלמות בדיוק אותו דבר .

מכל הדברים האלה שאני עדיין זוכר,
קיץ אף פעם לא נראה אותו דבר.
השנים עוברות והזמן פשוט נראה שעף לידי,
אבל הזיכרונות נשארים.

באמצע חודש ספטמבר,

אנחנו עדיין היינו משחקים בחוץ בגשם.
אין כלום להפסיד, אבל הכול כדי להרוויח.
אני משקף עכשיו איך הדברים היו יכולים להיות,

זה היה שווה את זה בסופו של דבר.

עכשיו הכול נראה ברור כל כך,

לא נשאר עוד דבר לפחד,
אז עשינו את דרכנו על ידי מציאת מה היה אמיתי.
עכשיו הימים הם כ"כ ארוכים,

שהקיץ מתקדם הלאה,
אנחנו מנסים להגיע למשהו שכבר נעלם.

מכל הדברים האלה שאני עדיין זוכר,
קיץ אף פעם לא נראה אותו דבר.
השנים עוברות והזמן פשוט נראה שעף לידי,
אבל הזיכרונות נשארים.

באמצע חודש ספטמבר,

אנחנו עדיין היינו משחקים בחוץ בגשם.
אין כלום להפסיד, אבל הכול כדי להרוויח.
אני משקף עכשיו איך הדברים היו יכולים להיות,

זה היה שווה את זה בסופו של דבר.

ידענו שאנחנו צריכים לעזוב את העיר הזאת,
אבל אף פעם לא ידענו מתי,

ואף פעם לא ידענו איך,

סיימנו את דרכינו פה, בצורה שאנחנו.

כן, ידענו שאנחנו צריכים לעזוב את העיר הזאת,
אבל אף פעם לא ידענו מתי,

ואף פעם לא ידענו איך.

(אף פעם לא ידענו איך...)


מכל הדברים האלה שאני עדיין זוכר,
קיץ אף פעם לא נראה אותו דבר.
השנים עוברות והזמן פשוט נראה שעף לידי,
אבל הזיכרונות נשארים.

באמצע חודש ספטמבר,

אנחנו עדיין היינו משחקים בחוץ בגשם.
אין כלום להפסיד, אבל הכול כדי להרוויח.
אני משקף עכשיו איך הדברים היו יכולים להיות,

זה היה שווה את זה בסופו של דבר.

לילה טוב-

Rivi.

נכתב על ידי , 23/12/2010 20:24  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRivi12 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rivi12 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)