וכבר חשבנו שהכל מאחורינו .. ושניצחנו ודי !

וזה שוב מתחיל , 

שוב לחוות הכל מהתחלה .

אני חושבת שבחיים לא בכיתי כ"כ הרבה .. 4 שעות ...

שוב פעם , אלה יהיו החודשים הכי קשים בחיים שלי , 

וצריך להיות חזקים ! בשבילי , בשבילה , בשביל כולן ! 

ואסור לי להתפרק ככה יותר! 

רק כשאני לבד , בחושך , מתחת לשמיכה , ואז בבוקר לקום ולנסות לייבש את הכרית בכל דרך אפשרית

ולהגיד לכולם בבצפר שהעיינים נפוחות סתם כי אני עייפה ושלא באמת קרה לי כלום ,

ושאני בסדר ! כי אני לא אתחיל לבכות בבצפר כמו ילדה קטנה. 

ובסטודיו , לרקוד , להוציא הכל ! לשפוך הכל ! כי זו הדרך שלי להשתחרר , ולהרגיש טוב עם עצמי .

אבל גם זה לא . כי זה לא כמו שהיה פעם.

אולי בגללי , אולי בגללן , אולי בגללה ... אולי הכל ביחד !?

וצריך להיות חזקים ! חזקים תמיד ! ולא ליפול , ולא להישבר !

אני מסוגלת ? אני לא יודעת ... אבל אני חייבת ! 

אם לא בשבילי ,אז בשביל כל השאר !

יהיה בסדר , אני חושבת .. :\