אז זהו, אני יותר חזקה מהשטויות האלה.
אני לא רוצה להמשיך להיות הילדה החולה בבית,
לא רוצה להכנע למישהי מפגרת בשם אנה שכלל לא קיימת, כנ"ל למיה שרק עשתה לי רע.
קצב ההתפתחות שלי איטי מאוד,
ההורדה במשקל רק דפקה אותו יותר.
אני כן רוצה ציצי, כן רוצה תחת.
וגם גובה לא יזיק.
אז אני אוכל, אוכל טוב, מסודר.
אני לא אוכלת בשר, וגם זה דיי קשה.
אם אני ארד במשקל אני ארד בריא,
אוכל כל מה שצריך ואשלב ספורט.
קלוריות?
לא סופרת.
אני משלבת חלבונים, פחמימות וירקות בצלחת... במינון נורמלי.
סתם אגב - זה הרבה יותר טוב.
אני על משקל 47.5.. ירדתי, ואכלתי.
אני אפתח בלוג חדש ואעדכן פה, בלוג אישי שלי שיתעד את אורח החיים שלי.
לא בלוג דיאטה, לא בדיוק.
אני שמחה לחשוב ככה,
וגם אם כואב לי לראות את הבטן הנפוחה אחרי האוכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: