כמה חטאים עשיתי ב24 שעות האחרונות. אני לא יודעת אם אני רוצה לדבר על זה עדיין. ואני לא בטוחה איך אני מרגישה עם עצמי לגבי זה.
אני סתם אומרת "חטאים". אם חטאתי למישהו זה רק לעצמי. לאגו שלי. האם זה האדם שאני רוצה להיות? או האם עליי להניח את כל ההגדרות והדעות הקדומות בצד ולקבל את גם את החלק הזה באישיות שלי?
חלק גדול בי כרגע רוצה לומר שזה לא קרה ולשכוח מזה, וחלק קטן עם חיוך ממזרי, מנגב זיעה מהמצח, נשען לאחור ונאנק: "עוד". רגשות משונים חולפים בי, והמון המוני פחדים. רוצה לחזור לאחור, לפני שהייתי סקרנית לגלות עולמות חדשים...עולמות מפחידים. ומסוכנים.