אתה היית השמש שלי,האדמה...
ולא ידעת על כל הדרכים בהן אהבתי אותך.
לקחת סיכון,שינית כיוון וקפצת על הזדמנות אחרת,
אני בטוחה שלא דמיינת לעצמך שהתכניות שלך יתפרקו.
אתה לא חייב לספר לי מה עשית,אני כבר יודעת ממנה.
עכשיו כבר אין סיכוי לך ולי,שנהייה...ושזה לא יעציב אותך בכלל.
אמרת שאתה אוהב אותי,אז למה השארת אותי לבד?!
עכשיו אתה חוזר ואומר בטלפון שאתה צריך אותי,
אני מסרבת להקשיב,אולי אתה מבלבל אותי עם מישהי אחרת...
הגשרים שלך נשרפו ועכשיו תורך לבכות,אז תבכה לי,תבכה בנהרות.
אתה יודע,אומרים שיש דברים שעדיף שלא ייאמרו...ובינינו זה לא שרק דיברת איתה ואתה יודע את זה.
כל הדברים שאנשים אמרו לי חלחלו עמוק,
כן,אם היית יודע מה זו כנות,אולי זה לא היה מתפוצץ בינינו.
אם כך,הנזק נעשה אז כנראה שאזוז לך מהדרך.
אז תבכה לי,תבכה בנהרות.
סגרתי שבת ראשונה בבסיס שהוא כביכול בסיס האם שלי אבל לא שם אני משרתת.
הגעתי לקריית השמירה של אותו הבסיס ולא הכרתי שם אף אחד.
זה פשוט מופלא איך תמיד משחק לי המזל ואני נופלת על אנשים אינטיליגנטים ומעניינים.
השמירות שלי היו קשות מבחינת שעות,אני לא זוכרת מתי ישנתי ומתי אכלתי אבל זה גם לא הפריע לי כ"כ כי סה"כ ככה זה בצבא ותמיד יכול להיות גרוע יותר.
זה התחיל ב 2-4,שעתיים שמירה,ארבע שעות מנוחה,והמשיך ב 4-8,ארבע שעות שינה,8 שעות מנוחה והמשיך ב-4-4 ונגמר בפעמיים של 2-4. סה"כ יצאו לימשהו כמו 22 שעות שמירה כל השבת.
שמרתי עם בחורה מאוד מעניינת וסמל תורן שהוא מוזיקאי ,אינטלקטואל ואינטיליגנט ונהנתי מהשיחות ומהצורה שבה העברנו את הזמן.היה גם קצין תורן שהוא בעצם נגד בן 34,שטותניק שסיפר לנו המון סיפורים על החיים שלו .
לא הרשתי לעצמי להתלונן לידו,הוא אב לשתי בנות קטנות,השמירות שלו היו קשות יותר משלנו,ובסוף השבת ,ב-8 בבוקר ביום ראשון היה צריך לגשת למבחן שיחתום לו את הסמסטר לתואר ראשון,כי תואר ראשון יוסיף לו עוד 1000 ₪ למשכורת.
מיכאל קוראים לו.תמיד אופטימי ומחייך אפילו כשהוא עייף ובמקום לנוח הוא הלך להתקלח וללמוד בזמן שעמד לרשותו.
מאיפה לי הזכות להשתבז לידו?
בשמירה הראשונה עם מיכאל ,השארנו את השער פתוח וישבנו לידו,כשבדיוק נכנס חייל והרשה לעצמו לצעוק על מיכאל,אדם מבוגר ממנו פי כמה וכמה וכמה דרגות מעליו :" למה שוב השער פתוח?! וכו' וכו'..."
התברר שהוא הנהג של מפקדת הבסיס ולי היה נראה שהוא קצת התבלבל בטון הדיבור שלו בנסיבות הקיימות.
בשבת בצהריים,בשמירה של ארבע שעות הוא התכוון לצאת עם הרכב של המב"ס מהש"ג וחיכה לסמל תורן שיביא את המפתחות.
אני והבחורה ששמרה איתי,ישבנו די רחוק ממנו אבל הוא כנראה התבלבל שוב ,פתח חלון וצעק:
"מישהי מכן שתבוא אלי"
שתינו שותקות אף אחת לא זזה מהכסא.
"מישהי שתבוא אלי עכשיו!"
הבחורה השנייה קמה וניגשה לאוטו שלו,היא חזרה ואמרה לי שהוא אמר לנו להוריד את משקפי השמש כי לא שומרים איתן.
שאלתי אותה אם יש לו דרגות-,לא.יש לו רב"ט?-לא.
טוב,העצבים שלי געשו ויש להם דרך אחת לצאת,דרך הפה.קמתי מהמקום שלי,ניגשתי אליו.ואמרתי לו ככה: מה קורה?
-טוב מה איתך?
טוב,תגיד,מתי התגייסת?
-למה מה זה משנה? נובמבר...
למה הדיבור הזה?קשה להגיד "בבקשה?"
-מה זה? מה את רוצה?
כן,קשה לך להגיד בבקשה תורידו את המשקפיים?!
-מה את רוצה גם כן?
הסתובבתי ואמרתי לו יאללה סע סע לשלום ביי, וחזרתי לשבת.
כעבור חמש דקות הוא חזר לבסיס ואחרי כמה שניות התקשרו מהחמ"ל של המפקדה לבקש ששתינו נעבור בחמ"ל כשנרד מהשמירה.
עוד יותר התעצבנתי.
לא חשבתי לרגע שעשיתי משהו לא בסדר.
נגמרה השמירה,הגענו לחמ"ל.
בחמ"ל ישב החמליס"ט שאמר שהוא בכלל לא חמליס"ט ואותו הנהג.
צעיר מהתחת.
"החמליסט" פנה אלי: תגידי,למה את עושה לו בעיות?
-למי? לו?
תראה,אני בשרשרת הפיקוד שלי קיבלתי ככה: קצין תורן,סמל תורן,פקידה תורנית וחמ"ליסט,לא זכור לי שקיבלתי הוראה לקבל פקודות מנהג....
(אחרי שאמרתי את זה היה שקט והחמליסט התגונן שהוא בכלל לא חמליסט.
נו באמת,אז על מי אתם חשבתם לעשות פוזות?)
וחוץ מזה שבסך הכל ביקשתי ממנו להגיד בבקשה ולדבר בנימוס."
איך קוראים לך?(פניתי לנהג),בן?
יפה בן,בוא נסיים את זה,אני אגיד סליחה ואתה תגיד בבקשה וזהו.
יצאתי מהחמ"ל כשידי על העליונה.
קיצור שורה תחתונה שיזדיין הצעיר הזה מה הוא פותח ת'פה שלו ולמי נראה לו שהוא מחלק הוראות ומי שם זין בכלל על מה שהוא אומר ומי זה החמליסט הזה שהוא לא חמליסט בכלל?
יופי לכם שאתם מכירים אחד את השני במפקדה ,אני לא מכירה אתכם וגם אם כן,אף אחד לא ידבר אלי בטון שאפילו מ"כ בטירונות לא היה מדבר אלי בטח ובטח שלא צעיר מהתחת אז יאללה ביי כמו שאמרתי לו.
מדהים איך אפשר לצאת מהכל בדיבור.
להתאים את הטון הנכון לסיטואציה הנכונה ולאנשים הנכונים.
במיוחד בצבא,זה המקום ללמוד.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
