כל דבר קטן שקורה את בוכה. מה יהיה איתך? תתאפסי על עצמך כבר. ירדת לגמרי מהפסים.

מתפרקת לאט לאט.

מרגישה שבורה.

כל יום מרגיש כמו עינוי חדש.

צריכה לגרד את עצמי בכוח מהמיטה כל בוקר ולהכריח את עצמי לעשות דברים.

צריכה שינוי גדול ומהר. או שאני לא אחזיק יותר מעמד במצב הזה.

ברור שכלפי חוץ שום דבר לא נראה כמו שהוא באמת. אף אחד גם בחיים לא ינחש. כי צריך לדעת להשאר חזקים. אבל כל החוזק וההכחשות נעלמים ברגע שגם האנשים מסביב נעלמים, והמחשבות שוב חוזרות ותוקפות.

דייי כבררר נמאס!