נשברתי סופית. אני נוטה לא להראות מה קורה לי כלפי חוץ, וגם תמיד אומרת לאנשים שבסוף יהיה בסדר. אבל הנה, גם לי זה קרה. כל כך הרבה דברים קטנים שקורים ונראים שטותיים מהצד, אפילו עכשיו כשאני חושבת עליהם הם נראים שטותיים. אבל הם מעמסים ומצטברים ובסופו של דבר התרסקתי. אני מרגישה רע אבל יחד עם זה למדתי כל כך הרבה וקיבלתי החלטה. מעכשיו, אין לקחת דברים כל כך ברצינות. החיים קצרים מדיי בשביל להיות כל כך רציניים כל הזמן ולהתייחס בכבדות לכל דבר שקורה. אם הייתי מבינה את זה קודם אולי הייתי חוסכת לעצמי הרבה בעיות. אבל לא נורא, מתקדמים. ידעתי שאני צריכה שינוי דחוף, ופה השינוי הזה נכנס. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dana :)