בשבוע השני של הקייטנה, אני אוריאל וקרנית שיחקנו תופסת במסדרון של השירותים והסטודיו למחול.. פתאום אוריאל נפל, ראיתי אותו מחייך קטן ואז צועק "מפגרות!" נעלבתי קצת.. אבל הוא יודע שלא הפלנו אותו בכוונה..
הוא אמר שהוא בסדר ויצאנו לבחוץ לשחק (איפה שהקבוצה שלנו..).
אח"כ הלכנו לסייף, זה התחום בקייטנה שאני הכי הכי הכי אוהבת, ושאני הכי טובה בו.
במשחק ניצחתי את כולם, אוריאל לא רצה לשחק ולהילחם, הוא רק הביט בי מהצד מסייפת ומנצחת את כולם.
היום האחרון בקייטנה....
יהיה לי אומץ לגשת אליו ולבקש מספר טלפון/ אייסיקיו??
המדריכה חילקה לכולם דף שעליו נכתוב מספרי טלפון של חברים מהקייטנה.
הייתי בטוחה ב- 99% שהוא הולך לגשת אליי, ולבקש את הטלפון שלי.... אבל טעיתי.. גם לו לא היה אומץ..
ישבנו כל הקבוצות בקייטנה עם ההורים והצוות של הקייטנה באולם ספורט, ואוריאל הלך לכיוון שלי. שמחתי שאני לא צריכה לעשות את הצעד הראשון, ודווקא שהוא יעשה אותו, עכשיו ולא דרך הדף. אבל שוב טעיתי... הוא התקדם למקום שלו שהיה 2 שורות אחריי. התבאסתי... המנהלת של הקייטנה אמרה שהיום נהיה בכל השיעורים.
היינו בכל המקומות חוץ מהסייף.. אנחנו היינו האחרונים בסייף.
הגענו לסייף ועשינו תחרות.
כל זוג עושה תחרות. המדריכות של הסייף חילקו אותנו לזוגות, ואני הייתי עם ילד אחד.
אוריאל שוב בחר לא להשתתף בשיעור..
ניצחתי את הילד ההוא... אמא שלי הייתה בחוץ. וגם אוריאל.
לא שמתי לב שהוא דיבר איתה.. אני התארגנתי בפנים והם היו בחוץ.
הוא אמר לאמא שלי:"את אמא של נעמה?"
אמא שלי אמרה לו: "כן..."
הוא אמרף "נעמה שורפת ממש טוב!!" (בסייף..)
איזה חמוד...
החלטתי סופית- זה יהיה בעלי!!
אמנם לא יצא לי לבקש ממנו מספר טלפון או משו, אבל ידעתי שלפחות היה לי חבר טוב, ג'נטלמן, חתיך, ג'ינג'י, חייכן, שאפתן, מלא אנרגיה, מה עוד אני צריכה??
רק את הטלפון שלו...
כמעט התחילה שנת הלימודים תשס"ה.. עליתי לכיתה ג'..
כתבתי עליו שיר.. אל תשכחו שזה היה בתחילת כיתה ג' ולכן זה קצת מוזר/ מצחיק..?!
איתך- כיף חיים,
בלעדיך- זאת שתיקה,
ותמיד יש געגוע ואהבה.
אתה תמיד מפזר שמחה,
ואני חושבת כל היום רק עליך.
אתה האור שבליבי, הנצח בנשמתי,
האחד והיחיד ששבר את ליבי.
ככה נשמע השיר הראשון שלי. ובהשראתו של א(ו)ריאל התחלתי לכתוב שירים, ורובם עליו.
בהזדמנות זו אני רוצה לציין את הכתובת לבלוג של מיכל (כתיבה- אלה הם חיי) שבהשראתה התחלתי לכתוב את הסיפור בבלוג=]
תודה מיכל!!
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=514056
המשך יגיע!!!!!!!!!!!!
**********************************************************
בבקשה להגיב!!
אם אתם לא מגיבים, הפרק הבא מתעכב, כי אני לא יודעת אם אתם קראתם או לא..
ואם אין לכם מה להגיב.. אז סתם תכתבו שזה מהמם!! (אני יודעת..=])
זו גם לא טרחה כזאת גדולה ללחוץ על "הוסף תגובה" ואז לתקתק כמה פעמים במקלדת, ללחוץ על "אישור" ולהרגיש שתרמתם משו לבלוג הזה, ושחיממתם לבבות, ובניהן את ליבה של הכותבת, שזו אני:)
חח איזה חופרת...
יאללה...
להתראות,
ניתראה בתגובות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: