חברה!!!
מה המצב??
אצלי הכל מעולה!!
הסיפור הקודם לא היה כ"כ מוצלח.. עכשיו אני מתחילה סיפור חדש ואני מקווה שיצא יותר טוב.. ושיהיו יותר תגובות!!!! (האמ האמ..)
מקווה שתאהבו...:
אני עמליה, בת 14, ויש לי אח קטן בן 5 קוראים לו אדווין..
יש לי רק אמא. אבא שלי נהרג בצבא לפני 10 שנים כשהייתי בת 4.
אחרי שנתיים בערך, אימי רווית הכירה מישהו שהכניס אותה להריון, ושבוע לפני שהיא ילדה, (את אחי הקטן) הוא ברח.
היא, כמובן, רצתה לדעת מה עבר עליו שהוא עשה לה את זה?!
היא התקשרה אליו כמה פעמים והוא פשוט לא ענה.
פעם אחת כשהיא התקשרה אליו הוא ענה ואמר:"תראי רווית, אני מצטער..לא מתאים לי הילד הזה.. והיה עדיף שהייתי בורח שבוע לפני הלידה ולא בזמן הלידה.. את לא חושבת??" ולפני שהספיקה להגיד משו, הוא אמר "תסלחי לי, אני חייב לנתק.. ביי.." וזהו. מאז אמא לא שמעה ממנו.
אני הייתי אז בת 10. אמא בכתה קצת, ניסיתי להצחיק אותה: התחפשתי לליצן, עשיתי סלטות ואז נפלתי.. וראיתי הכל לבן.
כשפתחתי את עיניי הייתי בבית חולים.
שמעתי את אמא מדברת בטלפון אבל לא הצלחתי להבין עם מי?
שמעתי את אמא אומרת "אויי... גם כן, רן שנהרג בצבא, וגלי שברח.. ועכשיו זאתי שוברת רגל ויד.." אמרתי לעצמי 'כ"כ הזוי... איזה שטויות!!!!!! רגל ויד?? פחחחח....'
אמא אמרה "דסי, אני אדבר איתך אח"כ.. עמליה התעוררה!! ביי ממי'לה שלי.." (דסי זו דודה שלי..)
ואז היא ניגשה אליי ואמרה לי "עמליוש! תודה לאל שהתעוררת!! איך את מרגישה?? הכל בסדר?"
"רגל ויד?!" שאלתי-"אהה עמי, זה בסדר! לא קרה לך כלום! זה לא רציני!!זה יעבור מהר!אל תדאגי חמודה שלי.."
האמנתי לה, אבל לא בגללה, אלא בגלל יהלי, בן דודה שלי, ששבר את ידו כשנפל מאופניים. הוא אמר שזה עובר אחרי שבועיים.
ועכשיו אני בת 14. יודעת על עצמי קצת יותר מאז שהייתי קטנה..
למשל:
אני יודעת שאני לא סובלת שחוטפים לי דברים מהידיים, אני יודעת שאני לא סובלת את זה שרומזים ברמזים עבים דברים ואני פשוט חייבת לוותר.., והדברים החשובים ביותר:
אני שונאת שמחטטים לי בדברים, שקובעים לי דברים, שעושים לי דווקא, שאנשים חושבים שהם צודקים- מתנהגים אליי כמו אל סמרטוט- ואח"כ עוד מסתבר שאני צודקת...אבל אם לא?! "אמרתי לך!!". כל מי שעשה את זה איי פעם- שיידע- זה פוגע! (וברור שאתם לא הייתם רוצים שיתנהגו אליכם ככה!!)
עוד קצת על עצמי:
יש לי חברה טובה, הכי טובה! קוראים לה שמרית. אנחנו חברות מאז כיתה ב' כשהיא הצטרפה לביה"ס.
אנחנו מספרות אחת לשנייה ה-כ-ל!!
והכי חשוב- אם נגיד אני פוגעת בה, היא לא עושה את עצמה מסכנה ומחפשת צומי.
היא באה אליי, מדברת איתי דוגרי, אני מבקשת סליחה, ואנחנו שוב חברות.
אנחנו ממש כמו אחיות.
אוהבות אותו סגנון לבוש, אותה מוזיקה, שתינו שונאות סכסכנים, וכל אחת מאיתנו מתה על המשפחה של השניה.
אנחנו מוכנות לעשות "החלפות" במשפחה לשבועיים, ואם זה מוצא חן בעינינו- נעשה החלפות לתמיד!!.
אני לא יודעת למה שמרית כ"כ רוצה "להחליף" איתי משפחה. אין לי אבא, אחי הקטן הוא לא מהאבא האמיתי שלי, ולמרות שיש לי בית מפואר- אני לא מבינה אותה.
היא לעומתי?! יש לה אבא ואמא, 2 אחיות גדולות, ועוד אחד קטן, הבית שלה רגיל לעומת שלי, לא "מפואר" ולא ההפך.. אני בשמחה הייתי מחליפה איתה...
פעם היא אמרה שזה רק בשביל האוכל של סבתא שלי..D:
אני הכי אוהבת מכל המשפחה שלה את דודה שלה, מישל.
היא כמו דודה שלי.. כשאני ושמרית היינו קטנות, אז כל פעם שההורים של שמרית יוצאים לאן שהוא, הייתי באה לישון אצלה, ומישל הייתה שומרת עלינו, משחקת איתנו, "נרדמת" איתנו..
היא הייתה עושה איתנו "תחרות" מי תירדם ראשונה..
אני תמיד הייתי מנצחת..:)
אבל עכשיו אנחנו כבר גדולות..
היום אם אני צריכה משו, אני לא הולכת לאמא ראשונה..
הראשונה שיודעת היא שמרית, אחריה מישל, ורק אחריה- אמא.
אני כ"כ אוהבת את מישל שאין מילים לתאר את זה..
בבת מצווה שלי, מישל הוזמנה.
"כל" קרובי המשפחה שלי הביאו בערך..בין 300 ל- 450 ש"ח, והיא?!?! תתפוצצו- 1,200 ש"ח!!!!!!!
לא היה לי נעים.. אבל "דודה" זאת דודה..=)
היום כשהגעתי לבצפר, ניגשה אליי שמרית בוכה..
-"שמרית?! מה קרה לך?! הכל בסדר?!"
העיינים שלה היו אדומות...
-"דודה שלי נהרגה בתאונת דרכים.."
-"מההההה????????!!!!!!!!!!! איזו דודה???????!!!!!!!!!"
-"מישל.."
-"מהההה?!?!?!?!?!"
חשבתי לעצמי 'לעזאזל אלוהים!!!!!!!!!!! מה אני עושה עכשיו??!!!?!?!!??
איך זה יכול להיות?!"
חיבקתי את שמרית חזק חזק והתחלתי גם אני לבכות..
כ"כ רציתי לדבר על זה עם מישו..
עם אמא- אי אפשר.. היא אמנם יודעת כמה אני אוהבת את מישל.. אבל לפעמים היא לא מבינה כ"כ מה אני צריכה..
חיבוק...
חיבוק היא לא תיתן..
רק תלטף אותי בראש ותצא..
חיבקתי את שמרית, ואמרתי לעצמי 'לי זה לא יקרה!!'
. . .
המשך יבוא!! (אבל כשיהיו מספיק תגובותת!!)
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
נו.. איך??
אני יודעת שהפרק הראשון לא יצא משו.. אבל הפרקים הבאים (אני מקוה..) יהיו יותר מוצלחים..=)
מחכה לכם בתגובות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: