לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של לילוש XD


להיות לילוש זה הכי לילוש D:

Avatarכינוי: 

בת: 29

ICQ: 353734802 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2007

אמנם רחוק מהעין, אבל אף פעם לא רחוק מהלב. חלק א'


בת שבע,

אני עדיין לא מעכלת את זה שאיבדתי אותך. כשאיבדתי אותך, איבדתי חברה, איבדתי מדריכה, איבדתי את בת שבע.

אנשים שלא הכירו אותך לא יודעים מה זה לאבד אותך.

אני נזכרת בכל מיני דברים שעברנו. בשנה הראשונה שהייתי בצופים ראיתי איזה מדריכה מעולה את. וממש רציתי שתהיי מדריכה שלי. והשנה, לפני שידעתי שאת שמיניסטית, כל כך רציתי שתדריכי אותי.

אבל עכשיו כשחושבים על זה, אם לא היית שמיניסטית, והיית מדריכה שלי, הכאב היה הרבה הרבה יותר גדול. ומספיק לי הכאב שאני מרגישה עכשיו.

 

 

אני זוכרת בסוכות, כשהזמנתם אותנו כי עפרה הייתה בצבא. הזמנתם  אותנו לאכול אצלכם. אח"כ אני נישארתי לשחק איתך ועם משה (ועם שוקו, שרצה גם). עשינו צחוקים, שיחקנו, קישקשנו,נהנינו........

צחקנו על הבובה הוורודה המוזרה שלך, שמשה ביקש אותה ליום, וישן איתה כבר שבועיים..

 

בת שבע,

את היית דואגת ת-מ-י-ד שלאחרים יהיה טוב, ורק אח"כ היית דואגת לעצמך. את מדהימה.

 

אני לא יודעת עוד מה לכתוב לך. כל המילים נמצאות בפנים.. אני לא יודעת איך לכתוב את מה שאני מרגישה. אני פשוט מתגעגעת. כ"כ מתגעגעת!!

 

ואני לא מסתירה את האמת שהרגשתי שאת כמו אחות בשבילי.  ואני אוהבת אותך כאילו היית אחותי.

 

ואל תשכחי, רחוק מהעין, אבל אף פעם לא מהלב.

אוהבת,

נעמי.

נכתב על ידי , 24/10/2007 20:27  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המשפחה שנקטפה סתם ככה..בכביש...


בטח כולכם שמעתם על התאונה שהייתה בכביש הערבה. שנהרגו בה 4 אנשים וכלב. מדובר ב-3 אנשים בני אותה משפחה. משפחת ברנשטיין. והכלב שלהם, שוקו.

בטח אתם שואלים את עצמכם מה פתאום אני כותבת על התאונה הזאת.

הינה התשובה.

אני ואמא שלי, חברות מאוד טובות שלהם. אין להם משפחה בארץ. רק חברים.

הכרנו אותם לפני 7 שנים. כשהייתי בגן, עם הילד הפצוע , משה.

אח"כ בבצפר הוא היה במקבילה. מכיתה גימ"ל אני הייתי איתו ב"אופק" (שם של בצפר..) וההורים שלנו היו עושים תורנויות מי ייקח אותנו ומי יחזיר.

 

 

בסוכות, ביום חמישי אכלנו איתם. הבת הגדולה- עפרה, לא הייתה, היא הייתה בצבא כל החג. לכן רוברטה התקשרה אלינו וביקשה שנבוא. אני ישר הסכמתי. אמא שלי לא ידעה. בסוף הלכנו.

היינו רק אני, אמא שלי, משה, בת שבע, צ'אק ורוברטה. (והכלב)

אחרי האוכל אמא שלי הלכה הבייתה ואני נשארתי.

שיחקתי עם משה ובת שבע בקלפים.

עשינו צחוקים, קשקשנו, צחקנו...

בצאת החג חזרתי הבייתה.

 

הייתי שבת אצל אבא, נשארתי גם ליום ראשון. חזרתי הבייתה בשעה חמש בערך.

אמא שלי אמרה לי :"המורה שלך השאירה הודעה, ביקשה שתחזרי אליה."

התקלחתי והתקשרתי אליה.

חשבתי שהיא רוצה לבקש ממני שאני אגיע לבצפר לעזור לה במשהו.

היא אומרת לי: "היום בבוקר הייתה תאונה למשפחת ברנשטיין, ההורים של משה ואחותו נהרגו והוא פצוע קשה"

הייתי בשוק טוטאלי!!!!

אמרתי לה:"ממהה......?" נחנקתי.. לא היה לי אוויר, לא ידעתי מה להגיד.. לא עיקלתי.. בקושי "ביי" אמרתי... ואמא שלי לא הבינה. אמרתי לה. היא גם כן חטפה שוק טוטאלי...

התחילה לבכות.. היא אמרה לי:"תתקשרי מהר למורה, אני חושבת שלא הבנת אותה נכון!!!"

התקשרתי אליה. אמא שלי דיברה איתה.

בשמונה ראינו אותם בחדשות.

לא הצלחתי לבכות לא ביום ראשון ולא ביום שני. אני לא אחת שבוכה כל הזמן.

אבל זה היה ממש מוזר... כי הם רוברטה הייתה כמו אמא בשבילי, בת שבע כמו אחות... וככה בבום אחד הם הלכו לנו...

ואני לא בוכה....

 

 

וכדי למנוע את כל התאונות, אני מציעה (כמו שכל אחד אחר היה מציע) שהממשלה תעשה משהו בנידון. למשל להפריד בין הנתיבים.

וזאת לא התאונה היחידה שהייתה.

שמעתי בחדשות ביום ראשון שכביש הערבה בערך 170 קילומטר. שאם רוצים להפריד את הנתיבים זה יעלה כמה מיליארדי שקלים. הממשלה שלנו לא מבינה שחיים של בן אדם זה דבר הרבה יותר יקר ממילארדי שקלים. ועוד בני אדם כמו רוברטה.. צ'אק.. בת שבע..

אנשים כל כך טובים... דואגים שכולם יחייכו, דואגים שלכולם יהיה טוב.. הם מקבלים כל אחד בפנים שמחות..

פשוט חבל.

 

הינה כמה אתרים עם כתבות עליהם:

http://news.walla.co.il/?w=/22/1175377

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3454938,00.html

 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/641/447.html

 

 

 

 

 

הינה תמונה של בת שבע (ז"ל) ועפרה במחנה של הצופים לייד השלט "הכל לטובה" (בת שבע עם החולצה האדומה.)



נכתב על ידי , 1/10/2007 12:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,112

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל»»{•°•לילוש•}~~$ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על »»{•°•לילוש•}~~$ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)