לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של לילוש XD


להיות לילוש זה הכי לילוש D:

Avatarכינוי: 

בת: 29

ICQ: 353734802 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

3/2008

עמליה פרק ד'


עוד לא מכירים וכבר מתחתנים?!

איזה שטות..!!!!

אמרתי לאמא "אחרי שהוא ילך, אני רוצה לדבר איתך..!"

אביעד שוב עשה "דווקא" ואמר לי "אהה עמי, אני נשאר לישון פה הלילה..חח..."

אמרתי לו "קודם כל אביעד, רק להורים שלי אני מסכימה לקרוא לי 'עמי', ודבר שני אני מבקשת ממך יפה שתצא לאיזה חצי שעה לסיבוב בחוץ!...אני רוצה לדבר עם אמא שלי.."

אביעד הסתכל על אמא והיא אמרה לו "צא אביעד". הוא יצא ואני ואמא נשארנו לבד.

משכתי את אמא לסלון ואמרתי לה:

"אמא, יש לי כמה דברים להגיד לך!

1. אתם לא מכירים וכבר מתחתנים?!

2. מתחתנים?!?!

3.עם הבנאדם הזה את מתחתנת?!"

אמא הייתה רגועה. ודיברה איתי רגוע. וזה היה מעצבן..

"עמי, אנחנו לא מכירים כ"כ מעט זמן... אנחנו לא מכירים מאז שהודענו לך שאנחנו חברים.. וגם לא שבוע לפני כן, וגם לא חודש... אנחנו בייחד כמעט שנה מאז.. ואני יודעת, עמי, שאתם לא מסתדרים, אבל ייקח קצת זמן מתוקה.. ייקח קצת זמן..."

-"אמא אני יודעת שאני מדברת אלייך כאילו אני אמא שלך וכאילו אני מחליטה עלייך עם מי תהיי, מה תאכלי... אבל שתדעי שזה מאהבה!! אני לא רוצה את אביעד בבית שלנו!!! אני חוזרת שוב- או אני או הוא..!"

-"עמי, אין כזה דבר או אני או הוא.. איפה תשני? באמת..!! איך תסתדרי? אה?..?"

-"אה אמא, זה לא בעיה.. אני יכולה להסתדר אצל שמרית או משו. דווקא מטפלים בי שם ומקבלים אותי יפה מאוד!!"

-"עמי, אני לא אתן לאמא אחרת לטפל בבת שלי."

-"אמא.. אני לא אתן לגבר מטומטם כמו אביעד לקחת לי את אמא שלי ולהרחיק אותה ממני!! ואני גם לא אתן לו להרוס את המשפחה שלנו! ואת יודעת מה? עוד משהו-את זוכרת את אדווין?! כן אמא!! אדווין זה הבן שלך!! הילד הקטן הזה סובל בשקט מאביעד ואני לא אתן לאחי הקטן לסבול אותו!!!"

אמא עדיין לא התעצבנה "עמי, שמת לב שאת "לא תתני" כל הזמן? את מוכנה רק לקבל דברים. כל דבר חוץ מאביעד. שמת לב?"

"אני לא יודעת מה להגיד לך, אבל את יודעת שאני צודקת!!"

לאמא לא היה מה להגיד.

אביעד חזר.

 

הלכתי להתקלח..ובאותו לילה שוב ישנתי עם אדווין בחדר..

בבוקר כשקמתי הוא היה איתי על המזרון וחיבק אותי. הוא ישן ולא רציתי להעיר אותו אז לקחתי בעדינות את היד שלו והוזזתי אותה ממני.

הלכתי לצחצח שינייםולהארגן ויצאתי לבצפר.

בבצפר ראיתי את דייוויד..

אמרתי לו "אתה רוצה להגיד לי שאביעד דוד שלך?!"

"כן.. למה את מכירה אותו?? בעצם.. כן.. את מכירה אותו...הוא בא לקחת אותך ואותי מהמסיבה שלי...מאיפה אתם מכירים??"

עניתי לו "הוא חבר של אמא שלי והם מתחתנים..."

-"וואי!! כמה אני שמח!!יאוו את קולטת?! נהיה בני דודים!!!!"

לא רציתי להגיד לו שאני לא סובלת את דוד שלו, אז אמרתי "כן.. אה?"..

הלכתי אחרי בצפר לקחת את אדווין מהגן ואז הבייתה.

כשהגענו הבייתה ראינו מלא ארגזים מפוזרים בבית.

אני מקבלת sms מאמא: "הבלאגן של אביעד..בערב אנחנו יוצאים לסרט, וכשנחזור נסדר את זה. תשמרו על עצמכם, אוהבים, אמא ואביעד"

הבנתי, היא בחרה בו...

במקומי...

בסדר. . . .

התקשרתי לשמרית ושאלתי אותה אם אני יכולה לכמה ימים לישון אצלה. היא כמובן הסכימה.

היא שאלה "שוב בגלל אליעד?"

"לא אליעד, אביעד, וכן שוב בגללו... הוא ואמא שלי מתחתנים ואני לא יכולה לשמוח איתם.. אני כ"כ שונאת אותו שאין לך מושג..."

-"טובבבבב....... אני מבינה.. אבל הפעם אל תשכחי לארוז ספרים לבצפר ובגדים. סבבה?"

-"כן.. אל תדאגי..."

-"טוב  אני מחכה לך, בואי מהר.."

-"אני אגיע בערב.. אמא שלי תגיע מאוחר הבייתה .. היא והחבר שלה יוצאים לסרט... ואני ואדווין לבד בבית..."

-"סבבה.. תגיעי מתי שנוח לך.. אל תהיי לחוצה.."

-"טוב ניפגש.. ביי תודה שמרית.."

בערב כשאמא הגיעה אמרתי לה ששמרית הזמינה אותי ושאני יוצאת.

הדברים כבר היו ארוזים.

אמרתי לה שעכשיו היא תוכל להיות בשקט עם האביעד שלה, בלי שאני אפריע להם.

היא עשתה פרצוף של "אוף איתך עמליה...!!"

הלכתי לתת נשיקה לאדווין והלכתי לתחנת האוטובוס.

האוטובוס הגיע דיי מהר.

שמרית חיכתה לי לייד הבית שלה, ועזרה לי עם הדברים..

כולם קיבלו אותי נורא יפה, יותר יפה מאמא שלי, ועוד כשהיא עם אביעדד.........

 

נכנסו לחדר של שמרית וראיתי את דייוויד יושב על הכיסא שלייד השולחן של שמרית..

מה הוא עשה שםםם?!?!?!

 

 

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

איךךךך???????

יפה???

מוגזם???

 

 

תכתבו בתגובותתתת!!!

 

אתם יודעים שהגענו פרק קודם ל-18 תגובות?!

כן,כן, ל-18 תגובות, שזה יפה מאוד!!!!!

אז הפעם נגיע ל20!!!

סבבה?

יאללה נראה מי הראשון שיגיב!!!

(או במקרה שלנו- הראשונה?!)

אהה עוד משו- לא סתם תגובות... תגובות על הפרק... תגובות מעניינות... תגובות מצחיקות.....תגובות.

 

ושכחתי להזכיר- אנחנו חוגגים היום לבלוג שיש לו יותר מ-500 כניסות!!! מבטיחה שמתי שנגיע ל-1,000 כניסות יהיה פוסט שווה במיוחד!!

רגע... רגע.. לאן אתם ממהרים?! אז ככה: עוד 24 ימים מהיום (26.3.08) יש לי יומולדת (בת מצווה) (18.4.08) אני מקווה שעד ליומולדת שלי הלועזי (ואם לא- העברי) נגיע ל-1,000 כניסות.

טוב, כבר חפרתי, עד כאן.

יאללה, 

מחכה לכם בתגובות!!! =)

נכתב על ידי , 26/3/2008 15:23  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עמליה פרק ג'


אמרתי לשמרית שאני לא מרגישה טוב. לא היה לי כוח עכשיו לאביעד..  מה הוא בכלל עושה פה?!

דייוויד ראה אותנו ובא להגיד לי שלום. שאלתי אותו מה הבחור הזה (אביעד) עושה פה?!

-"מה.. נדלקת עליו?? חח..?"

-"לאאא מה פתאום!!?" אמרתי לו.. רק זה חסר לי..

אביעד לא ראה אותי..

-"אז מי זה? מה הוא עושה פה??!!!" דרשתי תשובה

-"זה דוד שלי" ענה דייוויד

הווווו..............כ"כ צפוי!!!!!!!!!!!!!

-"זה דוד שלך?!?!?!"

-"כןןן....מה הבעיה..??"

-"שום בעיה..." (להגיד לו?! לא להגיד לו?!)

שמרית קטעה את מחשבותיי ואמרה "בואי עמליה.. יש אוכל!!"

אמרתי לדייוויד מזל טוב והלכתי לאכול.

אמרתי לשמרית שתבוא רגע לצד..

-"הכל בסדר??" היא שאלה

-בערך... מזל שאני עוד לא מתה...."

-"למה..??? מה קרה??"

-"זוכרת שאמרתי לך שיש לאמא שלי חבר??"

-"נוו...?"

שתקתי כמה שניות..

שמרית אמרה "מה הוא פה??? חחחחחחח... קטעים!!!!......סתםםם...סתם... אל תקחי ברצינות...."

-"כןן...!! הוא פהה!!!!"

-"מהה???!!!! תראי לי מי זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

הצבעתי על אביעד.

-"פששש.. טעם טוב יש לאמא שלך עמליה...הוא נראה ממש טוב..."

-"בסדר... הוא נראה טוב.... אבל הוא לקח לי את אמא שלי!!!"

-"הוא ראה אותך??" שמרית שאלה.

-"לא יודעת.. לא נראה לי..."

-"את מתכוונת ללכת אליו??"

-"לא.. הוא כבר הרס לי את המסיבה..."

-"מי זה??  מה הוא בכלל עושה פה??"

-"הואאאא...דוד של דייוויד...?!"

-"מההה????הדוד של אהובי חבר של אמא שלך????"

-"כן.. משו כזה.. לצערי.."

-"פפששש... יפה יפה..."

 

 

נגמרה המסיבה ואביעד ניגש אליי...

(אני: ) -"שלום..."

-"שלום חמודה! מה שלומך?"

-"בסדר..."

-"את צריכה טרמפ?"

-"לא. זה בסדר.... חברה לוקחת אותי..."

-"טוב.. אז ניפגש בבית.."

הוווווווו אני כ"כ שונאת אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! "ניפגש בבית" מדבר כאילו זה הבית שלו...... אני לא מבינה מה אמא מוצאת בו?!

 

שאלתי את שמרית "אני יכולה לנסוע איתך?"

-"סוריי מותק.. אני לא יכולה.. אני נוסעת עם איילה..."

הלכתי לאיילה.. (חברה שלנו..)

-"איילה יש לך מקום בשבילי??..."

-"לא.. סוריי עמליוש.. אם הייתי יודעת הייתי שומרת לך מקום מהתחלה..."

-"טוב...:) לא נורא..."

 

כולם הלכו.. חוץ מדייוויד, שגם לו לא היה איך לחזור הבייתה.

ההורים שלו בנופש, ואחיו אצל החברה שלו, אז הוא לבד בבית..

הוא שאל אותי "איך את נוסעת??"

-"לא יודעתת ואתה...??"

-"גם..."

-"רוצה לשתות..? קולה..? תפוזים..? משו..?"

-"לא..חח..תודה עמליה.."

התקשרתי לאמא ואמרתי לה שתבוא לקחת אותי. היא אמרה שהיא "נכנסת" להתקלח ושאביעד יבוא לקחת אותי..

הדוד של הנסיך שלי יבוא לקחת אותי...

הצעתי לדייוויד טרמפ. ברור שהוא הסכים:)

 כשאביעד הגיע שאלתי אותו אם אפשר לקחת גם את דייוויד. הוא חייך חיוך של 'אוללה עמליה...אמא תשמח מאוד על הבחירה!!!!' ואמר "בטח!" כשהגענו הבייתה הוא אמר לאמא "חדשות טובות רוויתי"

-"נו.. מה קרה הפעם?"

-"לעמליה שלנו יש חבר!"

באיזה זכות הוא אומר 'עמליה שלנו'

ובאיזה זכות הוא אומר לה את זה?!

-"באמת עמליוש??"

-"לא..אנחנו רק ידידים..."

-"אז למה אביעד אמר שזה חבר שלך? ומי זה בכלל?"

-"זה דייוויד ואנחנו לא חברים!" הסתכלתי במבט כועס על אביעד.

אבל הוא אמר "הווו עמליה ... אני לא מתרגש מזה שאת כועסת עליי.. אימך כבר אמרה לי להיזהר ממך!!"

הסתכלתי על אמא וראיתי שהיא הייתה נבוכה.

אביעד הזה מרשה לעצמו קצת יותר מידי.....!!!!!!!!!

"ודרך אגב," אביעד המשיך-"ראיתי אותך במסיבה. למה לא אמרת לי שלום?"

-"אני לא חייבת לך שום דבר! ובכלל, מה עשית שם?" (למרות שידעתי, רציתי לראות מה האידיוט הזה יגיד...

-"אהה אני דוד שלו!"

-"אתה מהההה?!?!" עשיתי את עצמי המומה.

-"מצטערת לבאס אותך עמליה, אני דוד שלו!!=)"

-"אני ממש מרחמת עליו........." חשבתי על דייוויד...

ואז אביעד התחיל להגזים....:

"שמעי מותק, הוא לא בשבילך...תראי אותו- חתיך, נאה, חכם..ואת?! תראי איזה סמרטוטים את לובשת...... וחכמה?! בקושייי...."

אמא ראתה אותי כמעט בוכה, אז היא התערבה "אביעד! אני לא מרשה שתדבר ככה על הבת שלי! זאת לא הבת שלך שתדבר אליה ככה!"

-"נכון רוויתי, את צודקת, אבל בקרוב היא תהיה גם הבת שלי"

-"מה?!?!" הייתי בהלם....!!

-"מה עוד לא סיפרת לה?" אביעד פנה לאמא..

-"לא.. לא הספקתי..." אמא אמרה..

אביעד אמר בצורה כזאת של 'דווקא' :"אנחנו מתחתנים=)"

 

 

 

*~*~*~*~~*~**~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

נווווו????????? אהבתןןןן??!?!?!?!?!?!?!?!

 

עכשיו רדו עוד קצת...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד טיפה......

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד ממש קצתת......

 

 

 

 

 

 

 

 

ותלחצו על "הוסף תגובה"!

 

 

זה לא קשה.. נכון??

יופייייי, אז יאללה....!!!!

 

בואו נעבור את ה-10 תגובות!!!!!!

להסתער על התגובוותתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 16/3/2008 15:49  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עמליה פרק ב'


הלכתי לשמרית לנחם. בעצם, גם אני הייתי צריכה ניחומים..

לא נשארתי אצלה הרבה,לא רציתי להיתקע שם...שיהיו קצת לבד... מה הם צריכים אותי על הראש??!!

 

חזרתי הבייתה בשעה 5 ואמא הייתה בעבודה.

הלכתי לקחת את אדווין מהשכנים ששמרו עליו היום.

הכנתי לנו חביתות וסלט.

אחרי האוכל שמתי לו סרט בטלויזיה שיראה והלכתי לנוח קצת, שלא יפריע לי.

כשקמתי הייתה השעה 2 בלילה.

הייתי צמאה אזהלכתי למטבח.

ראיתי את אמא בוכה בסלון... ניגשתי אליה..

-"אמא?? מה קרה?? הכל בסדר??"

-"כן.. כן.. חמודה הכל בסדר..חלמתי.... לא משנה.. תחזרי לישון עמי..לילה טוב חמודה.."

-"לילה טוב .."

 

אף פעם לא ראיתי אותה ככה....?!

 

חזרתי למיטה ולא הצלחתי להירדם.. לקחתי את המזרון של המיטה, כרית ושמיכה והלכתי לחדר של אדווין. שמתי את המזרון על הרצפה והלכתי לישון.

 

כשקמתי בבוקר והלכתי לבצפר ראיתי דייוויד...גבוה..שיער שטני..עיניים בצבע דבש..ממש כמו נסיךך...=)

עברתי ליידו בכוונה.. והוא אמר:"בוקר טוב עמליה...!"

-"ההייי...בוקר טוב..מה קורה?"

-"הכל טוב, איך אצלך?"

-"בסדר גמור.."

-"מה שלום שמרית? את בקשר איתה?"

-"אממ... כן. אתמול הייתי אצלה.. היא בסדר.. מתאוששת.."

-"כן.. מסכנה.."

-"אהאה.."

 

התקדמנו בייחד לבצפר, שמרית לא הגיעה היום...

ישבתי לבד בכיתה, בהפסקות הייתי לבד..היה משעמם לבד...

 

כשהייתי בדרך הבייתה מבצפר, הלכתי להביא את אדווין מהגן והכנתי לנו פנקייקים.

הוא נורא אוהב את זה. במיוחד עם סירופ מייפל...

 

היום אמא חזרה מאוחר הבייתה. והיא לא חזרה לבד... היא באה עם מישהו...

(אמא:)-"שלום לכם ילדים יקרים שלי!! תכירו- זה אביעד," ואז פנתה אליו "אביעד, תכיר- אלו הילדים שלי- עמליה ואדווין"

אביעד אמר "היי" ואני הייתי בשוק...!!! הייתי בהלם טוטאלי!!!!!!!!

אדווין צחק ורץ לחדר.. אמרתי "שלום" והלכתי לחדר...

שמעתי את אמא אומרת לו "אל תדאג אביעד.. הם יתרגלו אליך..זה אולי ייקח קצת זמן.. אבל אל תדאג..."

אביעד הלך לבית שלו, אמא נעלה את הדלת וחזרה בחיוך ענקי למטבח...

ירדתי אליה.

-"איפה הכרתם??." שאלתי אותה

-"אויי עמליוש, נכון שהוא חמוד?? הכרנו בעבודה, עכשיו אנחנו עובדים על פרוייקט יחד.."

-"מה את חושבת לעצמך אמא?!?!?!"

אמא נבהלה ממני קצת...

-"מה קרה לך עמליה? הכל בסדר?"

-"אצלי דווקא הכל בסדר אבל אצלך לא ממש!" לא רציתי להישמע מתנשאת, אבל ככה נשמעתי..

-"אויש עמליוש תעשי לי טובה ממי'לה..את נורא עייפה לכי להתקלח בקשה..."

-"את לא מבינה אמא?!" הרמתי קצת את הקול...

-"מה אני אמורה להבין?!" אמא התחילה להתעצבן..

-"את רוצה להיפגע שוב??."

-"אוי נו באמת עמי, תעשי לי טובה! אביעד בחור לעניין, הוא במקום גלי לא היה בורח שניה לפני לידה... לא כל הבחורים כאלה!"

-"מאין לך אמא? גם גלי היה נחמד מאוד, והינה "לא התאים לו ילד" אז הוא ברח! גלי אהב אותך מאוד!! ותראי מה קרה?

אז מה??? את רוצה להיפגש שוב??? כי אני לא רוצה שתיפגעי שוב!!!!!"

-"את יודעת מה עמליה? לא איכפת לי ממך! לא איכפת לי מה את חושבת עליו! אני אוהבת אותו וזהו!"

נפגעתי ממנה.. "זה או אני, או הוא! תחליטי!" אני לא יודעת מאיפה הוצאתי את זה!!

-"עמליה! עופי לחדר שלך!"

רצתי לחדר..בכיתי..החלפתי בגדים לבגדים חמים, שמתי מעיל, אמרתי לאמא "את רצית את זה, להיתראות." ויצאתי מהבית.

לא ידעתי לאן אני מתכוונת ללכת...

הלכתי בסוף לשמרית... דפקתי בדלת והיא פתחה לי, חיבקה אותי ואמרה לי "יופי שבאת!"

-"אני יכולה לישון אצלך הלילה...?" שאלתי אותה

-"בטח! אני אשמח!"

-"תודה..."

אמא של שמרית הכינה לי מזרון לייד המיטה של שמרית. שמרית אמרה שהיא תישן על המזרון. לא הסכמתי אבל היא הייתה כ"כ עקשנית אז בסוף הסכמתי...

לפני שהלכנו לישון היא שאלה אותי "למה לא הבאת מזוודה וספרים לבצפר??"

-"לא יודעתי שאני אבוא..." אמרתי לה

-"מזתומרת?!"

-"סיפור ארוך... סוג של ברחתי מהבית בידיעת אמא שלי..."

-"ברחת??"

-"כן.. משו כזה..."

-"למה?? מה קרה??" היא הייתה סקרנית...

-"אמא שלי הביאה מישהו הביתה..."

-"בגלל זה?!"

-"אני בסה"כ רוה לטובתה.. אמנם אני לא אמא שלה ואני לא מחליטה עליה.. אבל..."

-"אני מבינה..... אז רגע.. מה רע בו??"

-"שום דבר לא רע בו.. הוא נראה ממש נחמד..אבל אני לא רוצה שאמא שלי תיפגע שוב.."

-"אהה.. איך קוראים לו? איך הם הכירו??"

-"אביעד מהעבודה אני חושבת.. הם עושים איזה פרוייקט ייחד...

אמרתי לה שזה או הוא או אני..."

-"הבנתי.. אז ברחת אליי?"

-"כן.."

-"ולא כדאי שתתקשרי לאמא שלך להגיד לה שאת אצלי שלא תדאג?"

-"אם היא באמת אוהבת אותי, היא תתקשר לברר איפה אני..."

-"איך שבא לך..."

פתאום נשמעה דפיקה בדלת...אמא של שמרית נתנה לי את הטלפון..

-'הלו? עמליה? בואי מהר הבייתה!אני לא רוצה שתפריעי להם..'

-"זה בסדר אמא יש הסכמה... וכבר הכינו לי מיטה לישון..."

-'מחר תחזרי הבייתה.. אני צריכה לדבר איתך..'

-"טוב אמא..לילה טוב..."

-'ביי עמי.. להתראות....'

 

 

שמרית ואני דיברנו על בנים ואז, אין לי מושג איך, התחלנו לדבר על דייוויד... לא אמרתי לה שאני אוהבת אותו..אבל היא אמרה לי שהיא אוהבת אותו...

'וואו.. עמליה..!!איזה בעיה..!! את והחברה הכי הכי טובה שלך מאוהבות באותו אחד... מה לעזאזל את עושה?!'

 

למחרת בבוקר חזרתי הבייתה להחליף בגדים ולקחת את הספרים של בצפר..

אמא של שמרית לקחה אותי ואת שמרית לבצפר..

כשחזרתי- כהרגלי- לקחתי את אדווין מהגן והכנתי לו הפעם צ'יפס.

כשאמא חזרה הבייתה היא שוב חזרה עם אביעד...קיוויתי שהיא לא תדבר איתי בנוכחותו.. הבנתי שהיום הוא ישן אצלנו...עם אמא...

אמרתי לה שאני רוצה לישון אצל חברה...

היא לא הסכימה לי. היא אמרה לאביעד שאם הוא רוצה הוא יכול להתקלח.

הוא נכנס למקלחת והיא ישבה איתי בסלון.

"עמליה אני יודעת שאת רק רוצה לטובתי.. שאני לא אפגע..אבל אל תדאגי חמודה.. אם אני ארגיש שזה לא לטובתי עם אביעד, אני אעזוב אותו.."

-"אמא אני חוזרת על זה.. גם עם גלי הרגשת שהכל בסדר.. הבחור הכניס אותך להריון מרוב שהוא היה בסדר ותראי איך הוא היה עוד יותר בסדר בסוף!! עזב אותך שבוע לפני לידה!! את לא רוצה שזה יקרה לך שוב.. נכון אמא??"

-"עמי, את צודקת ב-100% אבל הפעם אני יותר אזהר. זה לא יקרה שוב.."

-"אמא, אני לא יודעת מה להגיד לך... אני הולכת לאכול..."

הלכתי למטבח, פתחתי את המקרר ולא נשאר כלום לאכול!! הצ'יפס שהכנתי- נגמר,

המעדנים מקולקלים, הדגנים נגמרו, הסלט התרקב..מה הולך פה לעזאזל?!

-"אמא, למה אין אוכל???"

-"אהה.. חיחי.. זה אביעד.. הוא חזר היום רעב מהעבודה... חיחיחי נכון אבי??"

אביעד ירד אלינו עם החלוק עליו..!!

הסתכלתי עליו במבט שונא....... ואמא לעומתי, הסתכלה עליו במבט מעריץ....

הם התנשקו לי מול הפרצוף!!!!!!!!

הייתי בהלםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איך אמא יכולה לעשות לי דבר כזה????!!!!!!!!!!!! ועוד מול הפרצוף?!

רצתי לחדר וכיסיתי את הראש שלי בשמיכה, רציתי למות!

לפני שנרדמתי שמעתי את אמא נכנסת לחדר שלי, מתכופפת אליי לתת לי נשיקה.

שניה לפני שהיא נישקה אותי סובבתי את הראש ואמרתי לה "אל תגעי בי!"

היא אמרה "לילה טוב" ויצאה מהחדר.

 

 

עברו שבועיים.

דייוויד הזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו. גם שמרית מוזמנת.

המסיבה הייתה למחרת בערב במועדון שבשכונה.

אני ושמרית נפגשנו בתחנה שלייד הבצפר והלכנו ברגל עד למועדון.

הופתעתי...לראות שם את אביעד...

'מה הוא עושה שם לעזאזל?!' 



 

 

 

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

איך?? אהבתם?? אני חושבת שקצת הגזמתי עם כל הדרמה..

לא נורא:)

העיקר שתגיבו!!

=)

 

 

נכתב על ידי , 10/3/2008 17:01  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עמליה פרק א'


חברה!!!

מה המצב??

אצלי הכל מעולה!!

הסיפור הקודם לא היה כ"כ מוצלח.. עכשיו אני מתחילה סיפור חדש ואני מקווה שיצא יותר טוב.. ושיהיו יותר תגובות!!!! (האמ האמ..)

מקווה שתאהבו...:

 

אני עמליה, בת 14, ויש לי אח קטן בן 5 קוראים לו אדווין..

יש לי רק אמא. אבא שלי נהרג בצבא לפני 10 שנים כשהייתי בת 4.

אחרי שנתיים בערך, אימי רווית הכירה מישהו שהכניס אותה להריון, ושבוע לפני שהיא ילדה, (את אחי הקטן) הוא ברח.

היא, כמובן, רצתה לדעת מה עבר עליו שהוא עשה לה את זה?!

היא התקשרה אליו כמה פעמים והוא פשוט לא ענה.

פעם אחת כשהיא התקשרה אליו הוא ענה ואמר:"תראי רווית, אני מצטער..לא מתאים לי הילד הזה.. והיה עדיף שהייתי בורח שבוע לפני הלידה ולא בזמן הלידה.. את לא חושבת??" ולפני שהספיקה להגיד משו, הוא אמר "תסלחי לי, אני חייב לנתק.. ביי.." וזהו. מאז אמא לא שמעה ממנו.

אני הייתי אז בת 10. אמא בכתה קצת, ניסיתי להצחיק אותה: התחפשתי לליצן, עשיתי סלטות ואז נפלתי.. וראיתי הכל לבן.

כשפתחתי את עיניי הייתי בבית חולים.

שמעתי את אמא מדברת בטלפון אבל לא הצלחתי להבין עם מי?

שמעתי את אמא אומרת "אויי... גם כן, רן שנהרג בצבא, וגלי שברח.. ועכשיו זאתי שוברת רגל ויד.." אמרתי לעצמי 'כ"כ הזוי... איזה שטויות!!!!!! רגל ויד?? פחחחח....'

אמא אמרה "דסי, אני אדבר איתך אח"כ.. עמליה התעוררה!! ביי ממי'לה שלי.." (דסי זו דודה שלי..)

ואז היא ניגשה אליי ואמרה לי "עמליוש! תודה לאל שהתעוררת!! איך את מרגישה?? הכל בסדר?"

"רגל ויד?!" שאלתי-"אהה עמי, זה בסדר! לא קרה לך כלום! זה לא רציני!!זה יעבור מהר!אל תדאגי חמודה שלי.." 

האמנתי לה, אבל לא בגללה, אלא בגלל יהלי, בן דודה שלי, ששבר את ידו כשנפל מאופניים. הוא אמר שזה עובר אחרי שבועיים.

 

 

ועכשיו אני בת 14. יודעת על עצמי קצת יותר מאז שהייתי קטנה..

למשל:

אני יודעת שאני לא סובלת שחוטפים לי דברים מהידיים, אני יודעת שאני לא סובלת את זה שרומזים ברמזים עבים דברים ואני פשוט חייבת לוותר.., והדברים החשובים ביותר:

אני שונאת שמחטטים לי בדברים, שקובעים לי דברים, שעושים לי דווקא, שאנשים חושבים שהם צודקים- מתנהגים אליי כמו אל סמרטוט- ואח"כ עוד מסתבר שאני צודקת...אבל אם לא?! "אמרתי לך!!". כל מי שעשה את זה איי פעם- שיידע- זה פוגע! (וברור שאתם לא הייתם רוצים שיתנהגו אליכם ככה!!)

 

עוד קצת על עצמי:

יש לי חברה טובה, הכי טובה! קוראים לה שמרית. אנחנו חברות מאז כיתה ב' כשהיא הצטרפה לביה"ס.

אנחנו מספרות אחת לשנייה ה-כ-ל!!

והכי חשוב- אם נגיד אני פוגעת בה, היא לא עושה את עצמה מסכנה ומחפשת צומי.

היא באה אליי, מדברת איתי דוגרי, אני מבקשת סליחה, ואנחנו שוב חברות.

 

אנחנו ממש כמו אחיות.

אוהבות אותו סגנון לבוש, אותה מוזיקה, שתינו שונאות סכסכנים, וכל אחת מאיתנו מתה על המשפחה של השניה.

אנחנו מוכנות לעשות "החלפות" במשפחה לשבועיים, ואם זה  מוצא חן בעינינו- נעשה החלפות לתמיד!!.

אני לא יודעת למה שמרית כ"כ רוצה "להחליף" איתי משפחה. אין לי אבא, אחי הקטן הוא לא מהאבא האמיתי שלי, ולמרות שיש לי בית מפואר- אני לא מבינה אותה.

היא לעומתי?! יש לה אבא ואמא, 2 אחיות גדולות, ועוד אחד קטן, הבית שלה רגיל לעומת שלי, לא "מפואר" ולא ההפך.. אני בשמחה הייתי מחליפה איתה...

פעם היא אמרה שזה רק בשביל האוכל של סבתא שלי..D:

 

אני הכי אוהבת מכל המשפחה שלה את דודה שלה, מישל.

היא כמו דודה  שלי.. כשאני ושמרית היינו קטנות, אז כל פעם שההורים של שמרית יוצאים לאן שהוא, הייתי באה לישון אצלה, ומישל הייתה שומרת עלינו, משחקת איתנו, "נרדמת" איתנו..

היא הייתה עושה איתנו "תחרות" מי תירדם ראשונה..

אני תמיד הייתי מנצחת..:)

אבל עכשיו אנחנו כבר גדולות..

 

היום אם אני צריכה משו, אני לא הולכת לאמא ראשונה..

הראשונה שיודעת היא שמרית, אחריה מישל, ורק אחריה- אמא.

אני כ"כ אוהבת את מישל שאין מילים לתאר את זה..

 

בבת מצווה שלי, מישל הוזמנה.

"כל" קרובי המשפחה שלי הביאו בערך..בין 300 ל- 450 ש"ח, והיא?!?! תתפוצצו- 1,200 ש"ח!!!!!!!

לא היה לי נעים.. אבל "דודה" זאת דודה..=)

 

 

היום כשהגעתי לבצפר, ניגשה אליי שמרית בוכה..

-"שמרית?! מה קרה לך?! הכל בסדר?!"

העיינים שלה היו אדומות...

-"דודה שלי נהרגה בתאונת דרכים.."

-"מההההה????????!!!!!!!!!!! איזו דודה???????!!!!!!!!!"

-"מישל.."

-"מהההה?!?!?!?!?!"

חשבתי לעצמי 'לעזאזל אלוהים!!!!!!!!!!! מה אני עושה עכשיו??!!!?!?!!??

איך זה יכול להיות?!"

חיבקתי את שמרית חזק חזק והתחלתי גם אני לבכות..

 

כ"כ רציתי לדבר על זה עם מישו..

עם אמא- אי אפשר.. היא אמנם יודעת כמה אני אוהבת את מישל.. אבל לפעמים היא לא מבינה כ"כ מה אני צריכה..

חיבוק...

חיבוק היא לא תיתן..

רק תלטף אותי בראש ותצא..

 

חיבקתי את שמרית, ואמרתי לעצמי 'לי זה לא יקרה!!'

. . .

 

 

 

המשך יבוא!! (אבל כשיהיו מספיק תגובותת!!)

 

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

 

נו.. איך??

אני יודעת שהפרק הראשון לא יצא משו.. אבל הפרקים הבאים (אני מקוה..) יהיו יותר מוצלחים..=)

 

מחכה לכם בתגובות!!

נכתב על ידי , 6/3/2008 16:37  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3, פרק אחרון, עם קצת (הרבה) קיצוצים....


פרק 3 הוא פרק ארוך מאוד, ולכן אני אקצץ קצת.. יש עוד 2 סיפורים שמחכים לכן אני אעשה עבירה ואספר לכם מה בסוף..

דיברנו באייסיקיו כמה פעמים, חברה שלו זרקה אותו, הוא מנפנף אותי.. והוא כבר שבועיים לא עונה לי באייסיקיו, לא עונה להודעות, בקיצור, לא רוצה לדבר איתי..

לא רוצה לא צריך..

לוזר,

תינוק,

עאלק ג'ינג'י....מטומטם....

אבל בכל זאת.. אני לא יכולה לשנוא אותו ולכעוס עליו... לא יודעת למה...

 

בקיצור.. אין המשך לסיפור הזה..

בפעם הבאה יש סיפור חדש.. עם פרקים קצת יותר ארוכים.. ואני מקווה שתאהבו אותו.. 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תהיו נחמדים ותגיבו.. אה??  

נכתב על ידי , 5/3/2008 15:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 2


בשבוע השני של הקייטנה, אני אוריאל וקרנית שיחקנו תופסת במסדרון של השירותים והסטודיו למחול.. פתאום אוריאל נפל,  ראיתי אותו מחייך קטן ואז צועק "מפגרות!" נעלבתי קצת.. אבל הוא יודע שלא הפלנו אותו בכוונה..

הוא אמר שהוא בסדר ויצאנו לבחוץ לשחק (איפה שהקבוצה שלנו..).

אח"כ הלכנו לסייף, זה התחום בקייטנה שאני הכי הכי הכי אוהבת, ושאני הכי טובה בו.

במשחק ניצחתי את כולם, אוריאל לא רצה לשחק ולהילחם, הוא רק הביט בי מהצד מסייפת ומנצחת את כולם.

 

היום האחרון בקייטנה....

יהיה לי אומץ לגשת אליו ולבקש מספר טלפון/ אייסיקיו??

המדריכה חילקה לכולם דף שעליו נכתוב מספרי טלפון של חברים מהקייטנה.

הייתי בטוחה ב- 99% שהוא הולך לגשת אליי, ולבקש את הטלפון שלי.... אבל טעיתי.. גם לו לא היה אומץ..

ישבנו כל הקבוצות בקייטנה עם ההורים והצוות של הקייטנה באולם ספורט, ואוריאל הלך לכיוון שלי. שמחתי שאני לא צריכה לעשות את הצעד הראשון, ודווקא שהוא יעשה אותו, עכשיו ולא דרך הדף. אבל שוב טעיתי... הוא התקדם למקום שלו שהיה 2 שורות אחריי. התבאסתי... המנהלת של הקייטנה אמרה שהיום נהיה בכל השיעורים.

 

היינו בכל המקומות חוץ מהסייף.. אנחנו היינו האחרונים בסייף.

הגענו לסייף ועשינו תחרות.

כל זוג עושה תחרות. המדריכות של הסייף חילקו אותנו לזוגות, ואני הייתי עם ילד אחד.

אוריאל שוב בחר לא להשתתף בשיעור..

ניצחתי את הילד ההוא... אמא שלי הייתה בחוץ. וגם אוריאל.

לא שמתי לב שהוא דיבר איתה.. אני התארגנתי בפנים והם היו בחוץ.

הוא אמר לאמא שלי:"את אמא של נעמה?"

אמא שלי אמרה לו: "כן..."

הוא אמרף "נעמה שורפת ממש טוב!!" (בסייף..)

איזה חמוד...

החלטתי סופית- זה יהיה בעלי!!

 

אמנם לא יצא לי לבקש ממנו מספר טלפון או משו, אבל ידעתי שלפחות היה לי חבר טוב, ג'נטלמן, חתיך, ג'ינג'י, חייכן, שאפתן, מלא אנרגיה, מה עוד אני צריכה??

רק את הטלפון שלו...

כמעט התחילה שנת הלימודים תשס"ה.. עליתי לכיתה ג'..

כתבתי עליו שיר.. אל תשכחו שזה היה בתחילת כיתה ג' ולכן זה קצת מוזר/ מצחיק..?!

 

 

איתך- כיף חיים,

בלעדיך- זאת שתיקה,

ותמיד יש געגוע ואהבה.

אתה תמיד מפזר שמחה,

ואני חושבת כל היום רק עליך.

אתה האור שבליבי, הנצח בנשמתי,

האחד והיחיד ששבר את ליבי.

 

 

ככה נשמע השיר הראשון שלי. ובהשראתו של א(ו)ריאל התחלתי לכתוב שירים, ורובם עליו.

 

 

 

בהזדמנות זו אני רוצה לציין את הכתובת לבלוג של מיכל (כתיבה- אלה הם חיי) שבהשראתה התחלתי לכתוב את הסיפור בבלוג=]

תודה מיכל!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=514056

 

 

המשך יגיע!!!!!!!!!!!!

 

**********************************************************

בבקשה להגיב!!

אם אתם לא מגיבים, הפרק הבא מתעכב, כי אני לא יודעת אם אתם קראתם או לא..

ואם אין לכם מה להגיב.. אז סתם תכתבו שזה מהמם!! (אני יודעת..=])

זו גם לא טרחה כזאת גדולה ללחוץ על "הוסף תגובה" ואז לתקתק כמה פעמים במקלדת, ללחוץ על "אישור" ולהרגיש שתרמתם משו לבלוג הזה, ושחיממתם לבבות, ובניהן את ליבה של הכותבת, שזו אני:)

חח איזה חופרת...

יאללה...

להתראות,

ניתראה בתגובות!! 

נכתב על ידי , 1/3/2008 17:29  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,112

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל»»{•°•לילוש•}~~$ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על »»{•°•לילוש•}~~$ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)