כן כן חברה..
כבר נמאס לי!!
אז הנה הפרק האחרון של עמליה...תהנו:
מהפרק הקודם- שמרית נתנה לדייוויד סטירונת..=] זוכרים אותם?? לאא...?!?!?!?!?
טוב לומשנה!!! XD
(עמליה:) "שמריתת..?? תירגעי...."
-"סליחה?? מי את שתגידי לי מה לעשות?? את בכלל רואה מישהו אחר חוץ מאת עצמך?!"
-"שמרית..."
-"ממההה!! מה 'שמרית'?!"
-"איכפת לך אם נצא שניה לבחוץ לדבר??" שאלתי את שמרית..
-"מה כבר יש לך להגיד לי?!"
-"בואי ותשמעי.."
דייוויד עוד היה בשוק..
אני ושמרית יצאנו לבחוץ ואז לא ידעתי מה להגיד לה...
"נו..?? אז מה רצית??"
-"תקשיבי, דבר ראשון- אני מצטערת!!, דבר שני- אני מתכוונת לספר לך עכשיו את כל האמת!!"
-"בטח בטח..."
-"תקשיבי, כשהיינו אצלך, והלכת להביא חטיפים ושתיה, אז דייויד אמר לי שהוא ממש מחבב אותי ורוצה להיות חבר שלי.." (טוב אולי הוא לא אמר את זה במילים האלה.. אבל הוא התכוון לזה!!)
-"אוקיי, נו.."
-"אז אמרתי לו שאני בתור חברה טובה שלך לא רוצה לעשות לך את זה..אז הוא אמר לי משהו כמו 'מה את דופקת חשבון לכולם?!' אז הסברתי לו שאני לא עושה לך את זה.., והיום כשבאתי אליו, הוא התחיל לנשק אותי.. ובדיוק את הגעת.."
-"והרסתי לכם את הכל נכון?!"
-"לא.. שמרית, אני לא רוצה שזה יישמע מתנשא, אבל זו אני שהרסתי לך.. ואני מצטערת על זה!!"
-"טוב.. בואי נחזור.."
חזרנו לבית של דייויד וכשהתכוונו להיכנס לחדר שלו היא ביקשה ממני שאני אצא ל-5 דקות כי היא רוצה לדבר איתו..
חיכיתי להם מאחורי הדלת, והקשבתי לכל מה שנאמר שם..
דייוויד- "תראי שמרית, אני לא יודע מה עמליה אמרה לך, אבל אני מתכוון להגיד לך את האמת.."
-"טוב.."
-"עמליה היא זאת שהתחילה איתי...וזה התחיל אתמול..כשהיינו אצלך.. אז כשהלכת להביא חטיפים היא התחילה איתי.."
פפחח.. אותה הגברת בשינוי אדרת
-"כן.. היא אמרה לי את זה.."
לא הבנתי למה שמרית אומרת את זה.. אבל אח"כ הבנתי, כמה היא גאון!! היא עושה לו תרגיל...:)
-"באמת?"
-"לא."
דייוויד היה מבולבל..ואז הוא אמר "מה היא אמרה לך?!?!?!?!?!"
אז נכנסתי לחדר שלו, ואמרתי לה "דייוויד, סיפרתי לה את האמת, ולדעתי גם אתה היית צריך לעשות את זה!!"
שמרית ואני יצאנו עם התיקים שלנו מהחדר של דייויד, ואז מהבית שלו, והלכנו לישון אצלי.
אביעד פתח את הדלת.
אוחח כמה טמבלים ביום אחד?!
אמא הייתה באמבטיה.
אני ושמרית התקדמנו לחדר שלי.
שמרית: "אז זה אביעד?!"
-"אמ...כן..? למה??"
-"דיי הוא כזה חמוד!! וחתיך!! - חוץ מהעובדה שהוא הדוד של דייווייד............................"
-"הוא לא כזה חמוד.. אולי חתיך אבל אני ממש לא מסכימה עם החמוד.."
-"נוווו עמליה, מה יש לך נגדו?"
-"לא יודעת...מהיום הראשון שאמא שלי הביאה אותו הבייתה אני לא סובלת אותו..."
-"את צריכה ללמוד לאהוב אותו..."
-"איך??"
-"קודם כל תרצי.. אח"כ נדבר"
-"ומה אם אני לא רוצה?" שאלתי בעצבנות
-"אווווו זו כבר בעיה אחרת!!"
-"?!"
-"מחר בבוקר תעשי את הצעד הראשון, ותגידי לו בוקר טוב, ותחייכיי!!!!!"
-"טוב נראה מחר.."
שתינו היינו עייפות.. אז פשוט נרדמנו איך שאנחנו..
בבוקר אמא העירה אותי, ואמרה לי "עמי'לה, המורה שלך חולה," (סיבה טובה לא לקום) "איילת התקשרה להגיד.. אז אתן יכולות לישון כמה שאתן רוצות.. אני הולכת לעבודה, אביעד יישאר פה איתכם.." (נו, סיבה יותר טובה לא לקום) "גם אדווין נשאר, הוא לא מרגיש טוב.."
כשאמא יצאה מהחדר הערתי את שמרית ואמרתי לה שאנחנו היום נשארות כאן, ו"מבלות" יום שלם עם אביעד..
-"נו, מעולה!!"
-"מה 'מעולה'?!"
-"היום אני עושה לך קורס "לאהוב את אביעד"..סבבה?"
-"לא"
-"תתגברי"
אווחחחחחח אין לי כוח..
קמנו, ציחצחנו שיניים והלכנו לאביעד ואדווין למטבח..
"בוקר טוב!" שמרית אמרה
"בוקר טוב.." ניסיתי לחייך...
"בוקר טוב בנות" אביעד המעצבן אמר..
אדווין אכל ושתק..
"היום אנ יהולך להכין לבנות היפות ארוחת בוקר מפנקת וטעימה במיוחד!!"
"ומה איתי!!!!!" אדווין "התעורר"=..:)
"גם לך" אביעד ענה לו "בינתים בנות, לכו תהנו לכן, ומייד זה יהיה מוכן:)"
אני ושמרתי חזרנו לחדר שלי
"נו, כאב?"
"לא...דווקא בסדר.."
"יפה, את רואה.? בזכותך הרווחנו ארוחת בוקרXD"
"חחח שמרית, כאילו את לא אוכלת אף פעם ארוחת בוקר!!!"
צחקנו..
אחרי רבע שעה בערך, אדווין בא וקרא לנו.. האוכל מוכן...
ממממממממ..........ריח של פנקייקים.....
"פנקייקים!!!" צעקה שמרית
"פנקייקים?!" (אני...)
"כן!!!! פנקייקים!!!" אדווין צעק..
"בנות, ו..אדווין, בואו לחדר משחקים, נאכל שם"
הלכנו לחדר משחקים, וביוק כשהתחלנו לאכול, הטלפון צילצל...
אני עניתי..
"הלו?"
"היי עמליה.. זה דייוויד..שמרית אצלך?"
לחשתי לשמרית שזה דייוויד...
"אמ.. לא.. למה?"
"אני צריך לדבר איתך...."
"אני אתקשר אליך עוד דקה.. בסדר?"
ניתקתי..
אני חייבת לדוד שלו הסבר!!
"מה קורה עם האחיין שלי?" אביעד שאל
"אנחנו לא נמצאות אצלו עכשיו כי הוא מסכסך בינינו..."
הסברנו לו את הכל, כל מה שקרה...
והוא אמר שאנחנו צודקות, ואין לו בעיה שאנחנו כועסות עליו, אבל הוא מבקש שנהיה ידידות שלו לפחות...
התקשרתי לדייוויד
"הלו?" הוא ענה
"היי דייויד.. זאת עמליה.. מה רצית?"
"רציתי להגיד לך שאני מצטער, ואני לא ידעתי מה את הולכת להגיד לה.. חשבתי ש..........תאשימי את עצמך..."
"דייוויד.. הסליחה הזאת צריכה להיות לשמרית, לא לי... אני ושמרית חברות, אבל הבעיה היא איתך.."
"עמליה, אני אגיד לה סליחה.. אבל נאי רק מבקש שנחזור להיות חברים..."
"דייוויד, אנחנו לא היינו חברים, אבל אין לי בעיה שנהיה ידידים.. בסדר?"
"טוב..."
ניתקנו את השיחה...
הגיע ערב, שמרית הייתה צריכה ללכת.. אביעד ואני לקחנו אותה לבית שלה..
כשהיינו בדרך חזרה הבייתה אמרתי לו "אביעד, שיחקת אותה!!"
אביעד חייך..
הגענו הבייתה, אמא כבר הייתה בבית..
התארגנתי למחר, לביתצ ספר...
אכלנו ארוחת ערב, והלכנו לישון..
למחרת בבית ספר, אני ושמרית הגענו ייחד, וראינו את דייוויד ואלינור בייחד.
כשעברנו ליידם שמענו את דייוויד אומר לאלינור וכינרת שהוא מזמין אותן למסיבת פיג'מות..
אני ושמרית צחקנו לעצמנו, אנחנו יודעות בדיוק מה יקרה איתם:)
לפני הסוף......
אמא שלי ואביעד- התחתנו ונולדה להם בת קטנה...:) (אגב, בחתונה הבאתי איתי ידיד- את גולן, ודייוויד קינא)
דייוויד- נפרד מאלינור, וגם מכנרת:) בדיוק כמו שקרה איתנו..
שמרית- חברה של דניאל, ודייוויד מקנא (כמה אופייני לו..:))
ואני- נהנית לי עם גולן, ועם התינוקת החדשה=]
-סוף!-
מקווה שאהבתם=]
אוקי, משו קטן להוסיף, עברנו סוףסוף, אחרי יותר משנה (לעזאזל!!) 750 כניסות. (הידיעה באה קצת באיחור:))
כן כן, אני מסכנה, אני אומללה, אבל יש אצלי ממש קצת קוראים, לכן אני מנסה לפרסם את הבלוג שלי בכמה בלוגים מעניינים.
אני מנסה לפרסם אותו יותר..
יש למישו הצעות? =]
אז שיהיה לכולם יומטוב!
ובבקשה- תגיבו 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(חרא בלבן..למי שלא הבין מה כתוב..:))
