you are all individuals

(30.11.15)

העטלפים שלי שוב השתוללו והצעת לי לצאת איתך לסיגרייה אז אמרתי למה לא ולקחתי איתי בקבוק יין שירדים אותם או לפחות יגרום לי לזוז מהדרך ולהפסיק להפריע להם לדבר, הזול מבין השניים, ולא יודעת אם האלכוהול או סתם העובדה שהתפתיתי לחשוב שאתה מוזר קצת ודפוק אולי טיפה כמוני הם שגרמו לי לקוות לרגע שאולי יתאפשר לי לחרוג מנוסח התקנון הרשמי המסדיר את יחסיי עם שאר האנושות אבל מהר מאוד סיפרת לי שכל מה שנדפק אצלך בעצם היה בגלל בחורה ואני לא רוצה להתיימר אבל אני כמעט בטוחה שאצלי זה עמוק יותר כלומר רקוב ממש מהשורש כלומר לא כמו אצלך וכשסיפרתי לך על תפילת הדרך הפרטית שלי לפני כל חציית כביש הראש שלך נרתע אחורה, אני ראיתי את זה, ומצמצת, העפעפיים נסגרו ונפתחו כמו זקיפים בשער שנזעקו להגן עלייך מפני העב"ם הזה שנפער מולם, בחיי שזה מה שהיה, אבל המשכנו לדבר כי מה כבר אפשר לעשות ולא היה אכפת לי, למרות שוויתרתי לשווא, שוב, על זכות ההגנה העצמית לא היה לי אכפת בכלל כי ממילא אני מוכרת אותה די בזול, מי ישמע כמה ההגנה העצמית שלי שווה גם ככה, התותחים חלודים וחיל המשמר עצל ומנומנם, ואחר כך אמרת לי בואי נישאר ידידים ויש בך משהו מסקרן שגורם לי לחשוב שלא תיהי בדיוק בתוך המשבצת כמו כולם וחייכתי בפקפוק מנומס אבל מבפנים אני דופקת את הראש באיזה קיר ולא מבינה לא מבינה איך גם אתה קנית את האשליה הזאת שבכלל לא רציתי למכור ובכל זאת חושבת הלוואי, למרות שאתה לא מכיר אותי בכלל הלוואי שאתה צודק אבל אתה בכל מקרה כבר אצת רצת לך קדימה אל אזורי תקשורת שפויים ומוארים יותר והזמנת אותי לבוא לעל האש או לערב משחקי קופסא וזה פשוט נורא כי גם כשנדמה לי שמישהו עוצר לרגע להניח את הראש על בית החזה שלי, לשמוע דרך השכבה הפריכה של עור ושומן ועצמות את הצווחות שלהם בפנים, את הכנפיים השחורות הגרומות מתופפות בקצב לא אחיד דרך הצלעות שבקושי מצליחות שלא להתפרק* הוא מיד מזנק כמו פרעוש למרחק שתי בלטות ואומר לי דברים תפלים ומילים ריקות כמו "איך התגעגעתי אלייך", או "באה לערב משחקי פאקינג קופסא?!"

*ואולי גם נמאס להן לנסות, בוגדניות שכאלה, בגללן בכל שיחה עם חברה אני צריכה לנשוך את האגרוף זב דם כדי לא להתחיל לצווח בעצמי את כל ההמנונים השחורים, המוכרים, וכנראה שיש בי בכל זאת איזו הנאה מזוכיסטית מלצרוב את עצמי בצרחות האלה, להיות הלוח שהציפורן חורקת עליו, להרגיש את השערות סומרות מבחוץ כלפי פנים ושורטות לי את כל האיברים הפנימיים כמו שאני אוהבת (בעיקר את הריאות. כל נשימה היא קרב סכינים)