so the life is good?

שונאת אותה ואותה ואותה ואותה

שונאת אותי ואותו ות'הוואא

כלום לא מצליח לי

כלום לא עובר טוב

כלום לא משנה ת'מצב

וכלום לא משנה ת'פרצוףף הזההה!!

אני כועסת וגם קצת בוכה

כי זה בשליטתי ובידיים שלי

אני מחליטה איך לקחת ת'דברים ואיך לקבל אותם ולנהוג איתםם..

היחסים עם כולם כמעט נגמרים לי ככה מול העניים

מי שבאמת היה חשוב לי...

כבר מרוב שנתקעתי במקום אני מדברת על דברים ישנים..

שנשארים ולא נותנים לי לעבור הלאה\להתקדם

זה מעצבןן וזו כזאת תקופה חרא שלא בטוחה שיש לי עם מי לדבר איתה

כי אפחד לא יביין הם במצב יותר טוב שחוסם להם ת'הבנה וההזדהות

אני כבר לא מעניינת וגם אם טוב-אז לי רע!בסדר?!

כנראה רק כאן אני יכולה להוציא אתזה באמת..