Diet is the key
|
| 8/2008
Horrible diet
קמתי היום עם ההרגשה הנוראית ביותר.
חולשה בכל הגוף, שרירים תפוסים, כאב ראש בלתי פוסק, אני שמנהההה!
לא לקחתי אתמול לקסעדין, וויתרתי לעצמי.
אמרתי לעצמי שבאלי לישון עד מאוחר היום ולא באלי להתעורר כל כמה שעות בגלל בטן מתהפכת.
וזו התוצאה...
אכלתי כ"כ הרבה היום ובלי יציאה אחת!
בקושי פיפי היה לי.
נורא, נורא, נורא~!
לפחות אני שוקלת 56 בדיוקק [לאחר א. בוקר ופיפי של הבוקר]
התוודתי אתמול בפני החברשלי על המצב שלי.
סיפרתי לו מעט מכל המחשבות האפלות והסודיות שאף אחד לא יודע מהן.
הוא רק רצה לחבק,
אני בתגובה התרחקתי, "אני לא רוצה את הרחמים שלך! אני לא רוצה רחמים מאפחד".
הוא אמר שהוא לא מרחם עלי, שהוא אוהבאותי ורק רוצה לעזור.
חמוד.
טיפשה.
לבסוף, כשאמרתי שאני רק רוצה ללכת. רוצה את הכדורים שלי.
התיישבתי, והוא בא מאחורי וחיבק.
"אל תלכי ממני"
"מה זאת אומרת?"
"אל תלכי ממני, לא עכשיו - הביתה ולא לעולם"
~שתיקה~
"אניאוהבאותך ומצטער! ואני לא מרחם עלייך"
מסתכלת עליו "אניודעת".
בערב הלכתי למסעדה עם ההורים.
אחח יאק!
אני לוקחת היום 5 לקסעדין.
זין!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
