Diet is the key
|
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
Death diet
יש יותר מדי מוות סביבי.
עוד הלוויה,
עוד טנדר של חברת קדישא שרק עושה צמרמורת מלראות אותו,
עוד קבר,
עוד דמעות,
עוד הספדים קורעי לבבות,
עוד פעם הרעש הזה של האת ננעצת באדמה ומכסה את גופת המת.
ואתה, אני כ"כ מצטערת
כי אניודעת איך זה מרגיש ועד כמה זה צורם.
רק לפני שבועיים הייתי באותו הסרט וכבר יש פלאשבקים.
אני רק שמחה שהייתי שם בזמן הנכון בכדי לתמוך כמו שצריך!
כמו שאני רוצה.
המקום הכי מדהים שקיים בארץ,
פלוס כמה שאכטות מסיגריה ושיחה שלא חווינו כבר הרבה זמן
שווה ל רגיעה טוטאלית.
לא רציתי לעזוב. כמה שהתגעגעתי אליך ואל איך שהיינו פעם(:
הנצחה שתשאר חרוטה בליבי תמיד, כמו שאתה תשאר חרוט בליבי - לאמשנה מה.
אני לא יודעת למה אבל לא ציינתי פה שנולדה לי בתדודה.
ב- 29 ליולי היא נולדה, יפהפיה וקטנטנה.
חיים נעלמים וחיים חדשים נוצרים.
מדהימה קטנה שלי 3>
ישלי עוד בנדוד/בתדודה בדרך.
מחר חברהטובה תבוא אלי.
קצת צריכה את השיחות שלנו והצחוקים שלנו.
אני מתגעגעת.
4 לקסעדין ולמיטה.
| |
Horrible diet
קמתי היום עם ההרגשה הנוראית ביותר.
חולשה בכל הגוף, שרירים תפוסים, כאב ראש בלתי פוסק, אני שמנהההה!
לא לקחתי אתמול לקסעדין, וויתרתי לעצמי.
אמרתי לעצמי שבאלי לישון עד מאוחר היום ולא באלי להתעורר כל כמה שעות בגלל בטן מתהפכת.
וזו התוצאה...
אכלתי כ"כ הרבה היום ובלי יציאה אחת!
בקושי פיפי היה לי.
נורא, נורא, נורא~!
לפחות אני שוקלת 56 בדיוקק [לאחר א. בוקר ופיפי של הבוקר]
התוודתי אתמול בפני החברשלי על המצב שלי.
סיפרתי לו מעט מכל המחשבות האפלות והסודיות שאף אחד לא יודע מהן.
הוא רק רצה לחבק,
אני בתגובה התרחקתי, "אני לא רוצה את הרחמים שלך! אני לא רוצה רחמים מאפחד".
הוא אמר שהוא לא מרחם עלי, שהוא אוהבאותי ורק רוצה לעזור.
חמוד.
טיפשה.
לבסוף, כשאמרתי שאני רק רוצה ללכת. רוצה את הכדורים שלי.
התיישבתי, והוא בא מאחורי וחיבק.
"אל תלכי ממני"
"מה זאת אומרת?"
"אל תלכי ממני, לא עכשיו - הביתה ולא לעולם"
~שתיקה~
"אניאוהבאותך ומצטער! ואני לא מרחם עלייך"
מסתכלת עליו "אניודעת".
בערב הלכתי למסעדה עם ההורים.
אחח יאק!
אני לוקחת היום 5 לקסעדין.
זין!
| |
.Diet... and that's it
הרבה זמן שלא נגעתי בבלוג.
לקחתי קצת חופש, לאו דווקא מתוך רצון.
אז דיי הרבה עבר עלי...
סבתא נפטרה אתמול.
ראיתי את הגופה שלה,
הספדתי אותה בהלוויה.
באלי למות,
הכל פשוט מייאש.
וזה רק הולך ומתגבר.
ירדתי בקילו או חצי קילו..
קיצור הגעתי למשקל של 55.2
שזה טוב, אבל אני לא רואה שום שינוי בגוף.
כאילו אני עדיין במשקל של 57.
אני והחבר לקחנו הפסקה ואתמול חזרנו פחות או יותר.
הוא בא אלי לאחר ששמע שסבתא נפטרה...
אני מקווה לפחות שעשיתי את ההחלטה הנכונה בכך שביקשתי שנחזור.
[אני גם זאתי שהעלתה את הרצון לקחת הפסקה]
עוד משו?
דיי הרבה תוכניות התפקששו עקב מותה של סבתאשלי.
לא שאני מאשימה אותה, זה דיי מבאס פשוט.
בכל אופן, אין לדעת.. אולי הן יחזרו לפעולה.
לא באלי לכתוב יותר כרגע,
אז אני אסיים פה.
אנ שבר כלי. אינלי כוח להמשיך לבכות.
שיהיה לכן אחלה חופש!
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
