 כינוי:
קצת מטורפת בת: 34 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
ריח של אביב. התחלה חדשה?
בסוף לא חתמתי וויתור, כי קיבלתי הטבה קטנה שגורמת לכך שבסופו של דבר, אני לא אאבד כלום אם אחכה עם ההחלטה הזו לתקופה ברורה יותר.
קיצרו לנו את הקורס, ובעוד פחות משבועיים אני כבר אכנס לתפקיד. אני מתרגשת מאוד- זה כמעט כאילו היקום שמע לי כשרציתי כל כך להפסיק להיות קורסיסטית כבר! 
בשבת האחרונה נפרדתי סופית מהבחור שהיה חשוב לי. (אחרי שכתבתי בפעם שעברה) נפגשנו ודיברנו, והתחושה שזה מה שצריך לעשות רק התחזקה.
אין לי חששות יותר, ואני מרגישה חזקה.
כמובן שאני קצת מתגעגעת אליו, ובעיקר לתחושה של ה"ביחד" שכל כך אהבתי. אבל בכל זאת, אין לי צורך לבכות, כמעט ואין לי רצון ליצור איתו קשר, ואני מרגישה חופשיה. אתמול שיחקנו בצוות משחק שבו הקוביות בוחרות לך מצב-רוח (דיכאוני או אופטימי) ואת שולפת קלף עם סיטואציה וצריכה לתאר אותה עפ"י מצב-הרוח שקיבלת. כמובן שיצא לי הכי אופטימי שאפשר, ואחד הקלפים הראשונים ששלפתי היה "חבר שלי זרק אותי". כמה מתאים.... בקיצור, הייתי בשוק. אחרי כמה שניות התחלתי לחייך ולשפוך כל מה שעבר לי בראש, בעזרת בנות הצוות, וגם קצת מהבנים. רובם לא ידעו כמה זה מתאים לי השבוע.
זה מוזר להסתכל אחורה על הקשר הזה, כי אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. יצאתי מאוד פאתטית, אבל גם מאוד תמימה, חזקה, כנה, אמיצה ושאר תכונות שתמיד רציתי לחשוב שיש בי, וכנראה הקשר הזה איתו חיזק אותן.
מה שחשוב זה לזכור- קל לומר שלא הייתי נותנת לאף אחד לעשות לי ככה וככה וישר הייתי זורקת אותו, אבל קשה באמת לעשות את זה בסיטואציה אם את באמת אוהבת אותו, צריכה אותו ומעריכה אותו למרות זאת.
עוד יותר חשוב- אם כל החברות הבאמת-באמת טובות ומפרגנות שלך, וביניהן אחותך, אומרות לך לעזוב אותו, את חייבת לעצמך לפחות לקחת הפסקה, אם לא יותר!
היום בערב עמית תבוא אליי (החברה הכי טובה שלי מאז כיתה ז') וניסע יחד להופעה ממש טובה באחד הפאבים פה באזור. אני מקווה להנות, לעשות עוד מסיבת רווקות- לרקוד ולהשתחרר....  שתהיה מוזיקה טובה לריקודים ואווירה שמחה.
באמת שמתחשק לי איזה סטוץ, ויהיה מגניב אם יהיה איזה מישהו ככה בקטנה, רק שאני חייבת לזכור שלא לזרום מזה לקשר משמעותי כלשהו. לא כרגע. לא החודש, לפחות. אולי גם מחר ניסע למקום אחר, שהיא שמעה עליו הרבה דברים טובים, למרות שזה קצת רחוק לי מהבית...... ואז אני "אאלץ" לישון אצלה. יהיה כייף בכל מקרה. זה יצא טוב ששתינו רווקות יחד והיינו תפוסות באותו זמן גם כן, אין יותר מתאים מזה..
ביום שבת אני אמורה לסוע עם המשפחה לבאר שבע לסבים שלי לחגוג את פסח, וכנראה אני כבר לא אחזור מאז הביתה, גדי לא לעשות יותר מדיי נסיעות- ואז אני אבקר כמה חברות בתל אביב לפני שאני אחזור לבסיס ביום שני  ואהנה מאוד.
חוץ מזה, רציתי להזמין ידיד שלי שהוא חייל בודד (ההורים ברוסיה) לפסח אצלנו, אבל זה קצת בעייתי, בגלל שאנחנו נשארים לישון שם ואין מקום. אני מקווה שהוא והחברים שלו יחגגו טוב, ושהוא לא יתחרט על זה שהוא לא בא בסוף...
כל הדתיים שאיתי בקורס ממש גרמו לי לחשוב על דברים שקשורים לדת ולכשרות וכו', ובסופו של דבר, זה מעניין לחגוג חגים במסגרת הצבא, עם כל המסורות שאני לא מכירה והכל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
