הרגשות והמחשבות כבר הלכו רחוק.
הלכו רחוק אל מקום שעדיין אי אפשר להיות בטוח לגביו.
הם לא רק אצלי, הם גם אצלו.
המחשבות האלו הם ברמה אסורה, אסורה ברמה של יכולת להיפגע.
זה ברמה של להיפגע מבחינה ריגשית, להיפגע ריגשית כי ציפית וראית משהו בעתיד שלא בטוח שיקרה כמו שאתה רוצה.
פתאום להיות זוג הומואים לא נשמע כל כך נורא, פתאום לגדל ילד ביחד נשמע נפלא, לגור ביחד... למה לא?!
אבל לא, צריך להפסיק! זה רחוק מידיי, רחוק עד כדיי יכולת לפגיעה.
צריך לחיות את הרגע ולראות מה קורה אלאה.
בקרוב אנחנו 3 שבועות ביחד, הקשר הכי טוב וארוך שהיה לי בחיים.
ניפגשנו אתמול שוב, ש' היה מת מעייפות מכל הנסיעה שהייתה לו באותו היום.
ניפגשנו ליד עזריאלי, משם נסענו לקניון במקום ועיר אחרת, היה נחמד וטעים.
משם הלכנו לחברה טובה שלו (הוא עובד איתה) שהיה צריך לעשות בייביסיטר לבת שלה.
כשהגענו למקום ויצאנו מהאוטו מצאתי עשרים שקלים חדשים מנויילנים, הרמתי אותם מהריצפה, הבאתי אותם לש'.
שאל אותי ש' למה אתה לא שומר לעצמך?! עניתי לו בחיוך, אתה חייל ואתה חמוד אתה זקוק לזה יותר.
היינו בבייביסטר כשעתיים, לא משהו רציני, בכלל לא.
רוב הזמן הילדה ישנה, אך בחלק שלא הוא היה מדהים איתה.
כשהילדה ישנה אנחנו ישבנו בסלון כשהוא עם הראש עלי, מתלחששים על כל מניי שטויות שעוברות לנו בראש.
ש' כבר היה גמור, כמעט וחשבתי שאני הולך לישון אצלו מרוב שהוא עייף, ואז ההורים היו חופרים לי.
כשהחברה שלו הגיעה הוא היה ממש גמור מעייפות, סכנה פשוט על הכביש.
החמוד הזה היה מוכן לקחת אותי עד לבית אבל אני לא נתתי לו אמרתי לו שיוריד אותי בת"א ואני משם כבר אקח לי אוטובוס.
נפרדנו לשלום והגענו כל אחד בשלום לביתו.
היום דיברנו שוב כבר מספר פעמים,והפעם האחרונה זה היה בעיקבות שבדיוק שלחתי לו הודעה כשהוא בא לשלוח לי מיקיות משהו(:
באחת גם מהשיחות הוא כבר סיפר לי שחלם עלי שאני מדבר עם אמא שלו וכל זה חחח פשוט כבר הפך אותי כאחד מהאנשים בשיגרה היום יומית אצלו בבית... זה ממש חמוד שחושבים על זה.
ומממ..... זהו מחכים כבר להתראות שוב.
אז להתראות ביניתיים
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
