היום יום חביב ביותר.
היום סוף סוף התחלתי ללמוד כמו שצריך לבגרות שאני צריך לאשלים.
הלכתי עם אחותי לסיפרייה ללמוד.
הלכנו לאחר מכן ביחד לאכול בקניון שליד.
כסיימנו לאכול אמרתי לה "אני עוד חייב לך סיפור".
הבטחתי לה שאספר לה שארגיש מוכן לגביי הקשר שאני נמצא בו כרגע.
אז הבאתי לה פתק, פתק שכתבתי כשהיינו בסיפריה.
בפתק כתבתי לה, "זוכרת שהייתי צריך לספר לך משהו? אז יש לי חבר...."
לא באמת חשוב מה היה כתוב בו.
לאחר מכן היא הרימה מבט, מבוכה גדולה וחיוך.
היא לא הבינה מאיפה זה הגיע.
היא אמרה שאין לה כרגע שאלות, היא עוד לא הבינה ברמה הכללית שזה מה שאני מספר לה.
ואז שאלתי אותה "חשדת מתישהו? חשבת על זה?"
היא ענתה לי שלא, וכך המשכנו לדבר, היא שאלה אותי דברים ואני עניתי בחיוך ומבוכה.
חזרנו הביתה, מקורבים יותר מתמיד(:
היא אמרה שתיהיה תמיד לצידי ותעזור לי עם ההורים כשאהיה מוכן. ובכלל תעזור לי איתם אם אצטרך כיסוי בשביל להיפגש עם ש'.
אז עם הקלה ענקית בלב.
הרגשה משוחררת וקלילה.
אמשיך את היום ואפגש עם ש'.
שיהיה לכן שבוע טוב.
עידכונים בהמשך
אני(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
