לפני חצי שנה, מישהו שלח לי הודעה.
הגבתי להודעה בשימחה... בלי ידיעה מלאה למה שהולך להיות בהמשך.
המשכנו להיתכתב במשך כחמש דקות.
ואז, הוא היה צריך ללכת, ולכן סיימנו בנאמר נדבר פעם אחרת.
לאחר השיחה הזאת כשבוע אחרי הפסקתי להיכנס לאותו המקום בו דיברנו.
עברו להם חודשיים... חודשיים שלמים...
במהלכם יצאתי עם מישהי, היה נראה שסוף סוף אני ניכנס לקשר עם בת.
אך בסוף היסתבר לי שהייתי בחלום, הצפיה שלי סינוורה אותי ולא ראיתי את כל התמונה בצורה ברורה, זה היה טעות גדולה.
אז, אז ניכנסתי שוב לאתר ההוא... האתר הזה שהפסקתי להיכנס במשך כחודשיים.
יש הודעה שמחכה.
ההודעה נכתבה כחצי שעה לפני שניכנסתי!
שולח ההודעה היה... זה שהיתכתבתי איתו במשך 5 דקות.
ובהודעה נאמר:
"אני לא נוהג לעשות את זה, אבל שווה לנסות, מאז השיחה שלנו ניכנסתי כל הזמן לראות אם אתה מחובר אבל לא היית, חיכיתי שתיכנס.
אז אם אתה רוצה לדבר איתי אשמח אם תוסיף אותי למסנג'ר".
(משהו בסיגנון לצערי נימחקה לי ההודעה הזאת מה שנשאר זה בזיכרון המוחי שלי)
הוספתי אותו מייד(:
אמרתי למה לא?! הבן אדם היה נחמד, מה רע בלהכיר עוד מישהו כחבר...
ואז, הוא היתחבר למסנג'ר!
היתכתבנו שעות.
שיחה כל כך נוחה ונעימה.
באיזה שלב אמרתי, לא זוכר בדיוק בהקשר למה זה נאמר...שלרוב אנשים שלא ניפגשים איתם בתחילת ההכרות לא יצא להם ליפגש אף פעם למעט מיקרים מיוחדים.
הוא הסכים איתי, ואז הציע לבוא בשבת בערב ושניפגש לדבר.
לבסוף אחרי הרבה חושבים, אחרי הכל צריך להיות זהיר...החלטתי שלהסכים להצעה.
ניפגשנו לבסוף אחרי שחזרתי מסבתא שלי.
הוא בא עם האוטו של אבא שלו.
הלכנו להיסתובב בחוף הים... המקום הכי טוב להכיר בן אדם בצורה רגועה.
ומאז אותו היום אני והוא או על פי איך שאני קורא לו פה, אני וש' ביחד(:
הכרנו לפני כחצי שנה לראשונה, ואנחנו ביחד כבר 4 חודשים תמימים ויפים!
אני לא זוכר מתי הייתי ככה מאושר, כמו בחודשים האלו...
לא דימיינתי שאצליך למצוא אהבה, קשר זוגי, ושיהיה גם קשר מדהים כמו בסרטים.
אתמול הייתי עם ש', הוא הקפיץ אותי חזרה הביתה.
הוא הביא לי ולו לאכול בדרך יוגורט עם פיצפוצי שוקולד או משהו שכזה וכריכים(:
בדרך נתתי לו לאכול מהיוגורט כמו ילד קטן, וחלק מזה עשיתי גם כבדיחה אישית..
אחרי כמה ביסים, ש' ניזכר, ש' לא רצה שאמשיך.
ש' ניזכר שבתקופה שאחרי התעונה שעבר האכילו אותו כשהיה במיטה.
זה הזכיר לו את התלות של אנשים במצב שלו.
עברנו לנושא שיחה רציני יותר.
ש' ביקש ממני, במידה ויקרה לו משהו, והוא לא יוכל לעשות כלום, שאמשיך אלאה, שהוא לא יהיה נתל.
הנושא העציב אותי, התחילו לי דמעות...
הוא העלה את זה בגלל כל המפגרים שיש על הכביש, ושביגלל הצבא הוא נימצא הרבה בנסיעות.
אמרתי לו, שגם אם יקרה לו משהו, אני לא אעזוב אותו, אבל אני גם לא אעצור את החיים שלי.
הוא אמר שהוא רוצה שאמשיך כי מגיע לי הטוב ביותר.
שלבן אדם כמוני מגיע להיות בקשר זוגי טוב.
שלבן אדם כמוני מגיע יותר.
עוד סיבה לרצות לבכות, לישמוע דברים כאלו הם לא קלים בשבילי.
בעיקר כאחד שנימצא בעצם בקשר הזוגי הראשון שלו, בעיקר כאחד שלא קיבל שום חיזוק של חיבה מצד מישהו מבחוץ.(חוץ מהמשפחה הכוונה)
ש' נישאר לישון אצלי, היה כל כך כיף לישון איתו, מכורבלים מתחת לשמיכה חמה.
ובקיצור.
יש לנו כבר 4 חודשים ביחד.
הוא הכי מדהים בעולם.
שהקשר הזה לא יגמר לעולם.
שלכם
אני(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
